יציאת מצרים – "ההוכחות"; מאמר ב"עולם קטן" מאת יונדב זר

את מה שתקראו בכתבה שלפניכם לא תמצאו בשום ממסד אקדמי ♦ אבל ראשית כדאי שתתמודדו עם העובדה הבאה: העולם האקדמי סותר מכל וכול את רוב רובם של סיפורי התנ"ך, על עוצמתם ומשמעותם ההיסטורית. לדידם יציאת מצרים, כיבוש הארץ ואפילו ממלכות דוד ושלמה, הם בערך המצאה אחת גדולה ♦ תגובותיהם המוקצנות של היסטוריונים בעולם האקדמי, ובפרט בישראל, לשמע שמו של עמנואל וליקובסקי מעידות שאף אחד עוד לא ממש יודע כיצד 'לאכול' את המדען היהודי שמאיים להפריך את כל תיאוריות ההיסטוריונים בני ימינו ♦ אפילו את תוצאות המבחן שהציע אלברט איינשטיין על דבריו טרחו להעלים ♦ מה כתוב בפפירוס איפואר על יציאת מצרים? ♦ מה קרה בעולם כולו בזמן שיהושע עצר את השמש בגבעון? ♦ מי הוא העם שפגש את ישראל מיד בצאתו ממצרים ולאן המשיך אחרי שנלחם בו? ♦ מביתה שבצפון מקדישה בתו של וליק ובסקי, שולמית כוגן, בת 83 עם מרץ וחדות של בת 38, את כל כוחה כדי לתרגם ולהביא לציבור עוד ועוד מכתביו המדהימים בהיקפם של אביה הגאון ז"ל – חומר לדור הבא של חוקרי ההיסטוריה, אבל הפעם עפ"י התנ"ך.


יציאת מצרים מהווה בעבורנו את עיקר תהליך התהוותנו כעם, וממילא טומנת בתוכה את שורשי אמונתנו. בגלל ההשקפה הבסיסית והחשובה הזו על האירוע המכונן בתולדותינו, כמעט שאיננו מוטרדים מהשאלה כיצד רואה עולם המחקר ההיסטוריוני את יציאת מצרים, ובכלל את אירועי התנ"ך. ובמילים פשוטות, כיצד מתיישבים אירועי התנ"ך עם ממצאי המחקרים המקובלים היום בעולם האקדמי.
כאנשי אמונה חונכנו לא לתלות את אמונתנו בממצאי המחקר על תנודותיו. הדבר קל יותר כשמדובר בתהליכי בריאת העולם – פסוקי הבריאה אינם כפשוטם, וממילא אין מקום לסתירה. אבל כשמדובר באירועים היסטוריים קרובים יותר ומשמעותיים כל-כך כמו יציאת מצרים, כיבוש ארץ ישראל, ממלכת דוד ושלמה, קשה שלא להסתקרן ולראות מה אומרים על כך הממצאים המקובלים במחקר.
וכאן, מסתבר, מתגלות סתירות חמורות מאוד:

הארכיאולוגים מעלים חרס…

"התנ"ך. אין ממצאים בשטח!" מאמר הנושא שם זה, פתח פרופסור ידוע במילים הבאות: "אחרי 70 שנות חפירה מאומצת בארץ ישראל, מגיעים הארכיאולוגים למסקנה מפחידה: לא היו דברים מעולם. מעשי האבות הם אגדות עם, לא ירדנו למצרים ולא עלינו משם, לא כבשנו את הארץ ואין זכר לאימפריה של דוד ושלמה". הבעיה היא בעיה עמוקה. אין מדובר באתר זה או אחר שנעלם מעיני החופרים. מדובר במחסור עקבי בממצאים שיתאימו עם המסופר בתנ"ך. כמעט כל הערים שהוזכרו בכיבושי יהושע נחרבו בסוף תקופת הברונזה התיכונה, למעלה מ-500 שנה לפני שנכנסנו לארץ. בתקופת הברזל, המשויכת להתנחלות בני ישראל בארץ, העדויות בשטח מצביעות על התנחלות הדרגתית, ואינן מתאימות עם 14 שנות כיבוש וחלוקה של ספר יהושע. לא ניתן למצוא בתקופה זו עדויות לממלכה המאוחדת של ימי דוד ושלמה. במציאות עגומה זו, נראה שאין לנו אלא להתחזק ולהתבצר באמונתנו כנגד המלעיזים ולהצהיר כי התנ"ך אינו זקוק לאישורי הארכיאולוגים.

הפסיפס הארכיאולוגי המקובל – יותר חורים מאבנים

האם התמונה שמציגים הארכיאולוגים אכן יציבה כל-כך? כלל וכלל לא!!
את התשובה ננסה להמחיש בעזרת כמה דוגמאות:
תחותמס השלישי היה מלך מצרים בממלכה המאוחרת, ושלטונו מתוארך לפי הכרונולוגיה המקובלת לשנת 1468 לפנה"ס. בסבסטיה, היא שומרון העתיקה, נמצאה חרפושית (חותמת מצרית) הנושאת את שמו. לפי התנ"ך העיר נבנתה על ידי עמרי מלך ישראל, דהיינו, בשנת 878 לפנה"ס. כיצד התגלגלה לארמונו חרפושית שנוצרה כמעט 600 שנים לפני שנבנה? תשובת האקדמיה: זוהי חרפושית שזויפה. כבר אז, בימי עמרי.
שלמנאסר השלישי מלך באשור סביב שנת 850 לפנה"ס. והנה, כשנחפרה מפקדתו בעיר כלח שבעירק של היום, נמצאו פסלי שנהב, שזוהו בוודאות על ידי החופרים כשייכים לאומנות מצרית קדומה בכ-500 שנים. "זיוף עתיקות קדום נחשף בעיראק", זעקו הכותרות.
בארמונו של רעמסס השלישי, שמלך במצרים סביב שנת 1170 לפנה"ס, נמצאו אריחים מקושטים. על צדם האחורי נחרטו אותיות יווניות שמתאימות בסגנונן לכתב שהיה בשימוש במאה הרביעית לפנה"ס. האותיות נחרטו בתהליך הייצור. כאן הבעיה אמיתית. רעמסס השלישי לא יכול "לזייף" כתב יווני שהיה בשימוש 800 שנה אחריו. התירוץ הקבוע לא עובד!
כאן נכנס לתמונה עמנואל וליקובסקי.
לעבודתו של עמנואל וליקובסקי נחשפתי כאשר המליץ לי חבר לקרוא את ספרו "תקופות בתוהו – שחזור ההיסטוריה העתיקה – ישראל ומצרים". התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק. הספר כתוב בשפה ברורה ופשוטה, כך שגם קוראים חסרי רקע בתחומים הנידונים בו יכולים ליהנות ממנו. במשך השנים הזדמנו לידי יתר ספריו, ואת כולם בלעתי בשקיקה.

תולדות חייו

עמנואל וליקובסקי נולד בויטבסק שברוסיה הצארית בשנת תרנ"ה, להוריו שמעון-יחיאל ובלה-רחל שהיו ציונים פעילים, מחלוצי תחיית השפה העברית. בתרע"ה התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מוסקבה.
אביו עמד בראש קבוצת הציונים במוסקבה, ובעזרת כספים שאספו רכש אדמות בג'ממה – הנקודה הדרומית ביותר בנגב אז – ונתן לה את השם 'רוחמה'. בשנת תרע"ח, כשנחשפה רשימה שבה עמד בראש קבוצת הציונים, נאלץ האב לברוח מרוסיה מפחד השלטונות. אז הפסיק עמנואל את לימודיו, ובמסע הרפתקאות שארך כשלוש שנים עזר להוריו להגיע לארץ. לאחר מכן שב ללימודי הרפואה והוסמך כרופא.
בתרפ"ד, עלו הוא ואשתו אלישבע ארצה והוא שימש כרופא. הוא למד פסיכואנליזה אצל שטקל, תלמידו של פרויד ופרסם מאמרים ב"הרפואה" וב"אימגו" של פרויד.
הוא התכתב עם פרויד והתעניין בדמויות שפרויד הזכיר בספריו (אדיפוס, אחנתון ומשה, לדעת פרויד ירש משה רבינו את הרעיון המונותאיסטי מאח'נתון) והתחיל לכתוב את ספרו "אדיפוס ואח'נאתון". הוא לקח שנת שבתון, ונסע עם כל המשפחה לארה"ב, שם חשב לגמור את ספרו. אז, בחפשו אחר קשר כלשהו בין תולדות ישראל לאלו של מצרים, נתקל בפפירוס המצרי המתאר את עשר המכות.

יציאת מצרים

שרשרת האירועים: שישים רבוא גברים, לבד מנשים וטף, שיוצאים ממצרים; חורבן הממלכה בעשר מכות א-לוהיות; לאחר שבוע נבקע ים סוף (וכל מימות שבעולם נבקעו עימו) והם עברו בתוכו; וכעבור שישה שבועות נוספים קיבלו תורה בהתגלות א-לוהית בהר סיני – האירועים הללו חייבים להיות כתובים היכן שהוא… פפירוס מצרי, מתקופת קץ הממלכה התיכונה במצרים, מתאר ארועים אלו מנקודת המבט המצרית (ראה מסגרת).
כשהבין וליקובסקי שפפירוס זה מתאר את עשר המכות, הבין לראשונה שיש גם טעות בכרונולוגיה המצרית. קץ הממלכה התיכונה מתוארך סביב שנת 1750 לפנה"ס. על מנת לזהות אותו עם יציאת מצרים יש לאחר אותו בכמה מאות שנים.
כך קם לו מדען יהודי, והופך על פניה את הכרונולוגיה המקובלת באקדמיה. תיאוריות, כמו שכולנו יודעים, קמות והולכות בעולם המדע לא מעט, אלא שמהעבודה היסודית והירידה לפרטים של וליקובסקי, מכמות הראיות שהוא מביא, מעברו המחקרי והמדעי, העולם האקדמי לא יכול היה להרשות לעצמו להתעלם.
גאוניותו אינה נתונה בספק. עזריאל קרליבך, עורך מעריב, כתב עליו: "…הוא נולד כזה, בתיבת נוח של החוכמה היהודית, שדוגמאות כל היצור בה – ובתיאבון הזה, להפליג משם, על פני המים הרבים המכסים את פני העולם, בסקרנות הזאת למרחבים, בכישרון הזה לגעת בכנפיו בפסגות רחוקות, ביצר הזה לדעת, לדעת את הכול, בתכונה הזאת לספוג לתוכו כל מדע על כל פרט שבו, ולשוב אחרי כן, בכוח התחושה, אל תיבת נוח היהודית, ולהשקיף משם על כל האופקים… בקיאותו בפיסיקה וברפואה, באסטרונומיה ובפילולוגיה, במדע המקסיקני הקדום ובמדעי הנפש המודרני …שיבתו, מכל סיוריו אלה, אל מקור מחצבתו היהודי. בעיניו שלו אין זה אלא טבעי…"
הוראס קאלן, פילוסוף ומחנך, שעמד בראש New School for Social Research, כתב על התזות של וליקובסקי: "עוצמת הדמיון המדעי, תעוזת המבנה והיקף המחקר והמידע ממלאים אותי הערצה. אם התיאוריה שלו תוכח כנכונה אזי לא רק על האסטרונומיה אלא גם על ההיסטוריה ועל רבים ממדעי האנתרופולוגיה ומדעי החברה לשקול מחדש הן את תוכנם והן את הסבריהם."

מי פוחד מווליקובסקי?

קשה לתאר במלואן את ההשלכות של מחקריו של וליקובסקי על עולם המדע: התארוך של אתרי חפירות רבים יימצא שגוי; שושלות מלכים מצריים מוסטות ממקומן; הידע הפיזיקלי לגבי השדה החשמלי של גרמי השמים יתגלה כמיושן; תורת האבולוציה תצטרך לעבור ניעור משמעותי; התנ"ך ייתמך מדעית כאמת הסטורית מדוקדקת; הגיאולוגיה תצטמק ממיליארדי השנים שהוקצו לה; ביקורת המקרא תנדוד מחיק האקדמיה החמים בחיפושים אחר מקום מבטחים חדש.
כתב על כך עזריאל קרליבך: "אם דרך משל, דורות על דורות הורו הפרופסורים ולמדו הסטודנטים כי תרבות אלמונית צמחה על ברכי תרבות פלמונית, והושפעה ממנה – ובא הגאון ומוכיח, כי החשבון אינו נכון, התרבות המושפעת לא התקיימה כלל בתקופה ההיא, אלא זמן רב לפני זו המשפיעה – הרי ספריות שלמות נראות פתאום טיפשיות, חסרות כל תוכן… ועתה צא ולמד, כיצד יתקוממו, יעמדו על נפשותיהם כל המלומדים האלה על וליקובסקי זה. כי הוא חטא בשני העוונות שאין להם כפרה גם יחד: גם בגאוניות וגם בכל מקצועיות, גם במה שאין עליו גושפנקה של צרות אופק מדופלמת באפיק אחד של המדע, וגם במה שהוא אוריגינלי…"
המחקר אחר השפעת יציאת מצרים על העולם
כחצי שנה לאחר שהבין את משמעותו האמיתית של פפירוס איפואר, כאשר קרא בספר יהושע על הנס של "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון", התרשם מן העובדה שבפסוק שלפני כן מסופר שהקב"ה השליך אבנים גדולות מן השמים. כפי שכתב ב"חרם בשם המדע": "אם היו אלה תופעות טבע שנצפו כעצירה של גרמי השמים, חייבים היו לחוות אותן גם בחלקי עולם אחרים." עוצמת אירועי יציאת מצרים והכניסה לארץ והיקפם לא יכלו שלא לחדור לתודעתם של כל העמים. כך גם מפורש בשירת הים. "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן". מתוך הבנה זו החל וליקובסקי במחקר מקיף, וליקט אחת לאחת עדויות מכל עמי העולם, המתעדות אירועים תואמים בהיקפם ועוצמתם לעשר המכות ויציאת מצרים. למחרת ובמשך עשר שנים בילה בספריות ימים ולילות על שני הספרים במקביל – "עולמות מתנגשים" ו"תקופות בתוהו".
בראשון הוא משחזר מתוך זיכרונו הקולקטיבי של המין האנושי את היקפן של תהפוכות הטבע שעברו על כדור-הארץ. הוא אוסף עדויות שנמצאות במסורות של עמי העולם ממצרים ועד נורבגיה, ממקסיקו ועד סין (שם מתועדת תקופה של עשרה ימים בהם השמש לא שקעה – תיעוד המתאים למכת חושך של שבוע בצד השני של הגלובוס).
בספר הוא גם מזהה את מקורן של התהפוכות: הוא טוען שגוש עצום נקרע מכוכב הלכת צדק והחל לטוס בחלל. הוא התקרב לכדור הארץ באופן מסוכן פעמיים בהפרש של כ-50 שנה, וגרם להפרעות בסיבוב כדור הארץ ולתהפוכות טבע חובקות עולם, המתועדות בתיאור יציאת מצרים וכיבוש הארץ. מאוחר יותר הוא התקרב למאדים, הסיט אותו ממסלולו, נכנס בעצמו למסלול מעגלי קבוע סביב השמש, ובכך הצטרף למשפחת כוכבי הלכת, הלא הוא כוכב הלכת נוגה. מאדים המוסט ממסלולו, לעומת זאת, התקרב לכדור הארץ פעמיים וגרם הפרעות בסיבוב כדור הארץ, כמתואר בחזרת הצל עשר מעלות אצל חזקיה, ולפני כן בשקיעה המהירה של השמש ביום קבורת אחז.
כך הוא מסביר באופן מדעי-טבעי את התרחשותם של הניסים ביציאת מצרים ובכניסת ישראל לארץ.

תגובת הממסד המדעי

בספרו "חרם בשם המדע" מתאר וליקובסקי את יחסו של הממסד המדעי למחקריו. עוד לפני פרסום ספרו "עולמות מתנגשים", נאלץ המוציא לאור להעביר את כתב היד לשלושה מבקרים, על מנת שיקבעו אם לאשר את הדפסתו. שניים מתוכם אישרו את ההדפסה, והספר יצא לאור. מנהל פלנטריום ויו"ר מחלקת אסטרונומיה במוזיאון אמריקאי פוטר מתפקידו בגלל פרסום כתבה אוהדת כלפי וליקובסקי. הספר נאלץ להחליף מו"לים שעה שעמד בראש רשימת רבי המכר באמריקה (אלף עותקים ליום במשך 54 ימים) בגלל חרם האסטרונומים, ועורך הספר פוטר מהוצאת הספרים. כיום מתפרסמים בארה"ב ובאנגליה כתבי-עת העוסקים בתיאוריות של וליקובסקי. כמו-כן נערכים בארצות אלה כנסים בנושאי מחקריו של וליקובסקי ושיטתו מוצגת בהם.

כרונולוגיה

שנתיים לאחר צאת ספרו הראשון, פרסם את ספרו השני "תקופות בתוהו – שחזור ההיסטוריה העתיקה". בספר זה מנצל וליקובסקי את הפפירוס על מנת לתאם את קורות מצרים עם קורות ישראל. מהלך זה מוליד זיהויים מעניינים ומרגשים. באותו פפירוס מסופר שעם אכזרי פלש למצרים. וליקובסקי מזהה אותו עם עמלק, אותו פגשו ישראל בצאתם ממצרים, הוא העם שנקרא במסורת המצרית "עאמו", או "היקסוס" בפי היוונים, שכבש את מצרים באותו הזמן ושלט בה במשך מאות שנים. אז, כך מספרים המצרים, בעזרת מלך זר גורשו הפולשים – תיאור המתאים למלחמת שאול בעמלק.
מכאן מתבקש רצף של התאמות: תחותמס הראשון הוא פרעה שנתן את בתו למלך שלמה, שרף את גזר ונתן אותה שילוחים לבתו. מלכת שבא היא המלכה המצרית חתשפסות, המתארת על קירות המקדש המפואר שהקימה את מסעה לארץ האל ואת המתנות שקיבלה שם, בהתאמה מופלאה עם הכתוב בתנ"ך. בנה, תחותמס השלישי, הוא פרעה שישק שעלה על ירושלים בימי רחבעם בן שלמה, בזז את אוצרות המקדש ותיעד אותם עם פירוט מספרי על קירות המקדש שבנה (ראה טבלת המחשה).
בעבודת מחקר מקיפה ויסודית, בחמישה כרכים בסדרת "תקופות בתוהו", ממשיך וליקובסקי את ההתאמה לאורך המאות, עד לכיבוש הפרסי.

הארכיאולוגים מחפשים בשכבות הלא נכונות

בתו של עמנואל וליקובסקי, שולמית כוגן, תרגמה והוציאה לאור שבעה מספריו, ולאחרונה אף העלתה לרשת האינטרנט אתר (http://velikovsky.net) שחושף לציבור את מחקרו של אביה. באתר מובא גם מאמר מעניין בשם "הארכיאולוגים מחפשים בשכבות הלא נכונות", ובו מוצגת סקירה ארכיאולוגית כפי שעולה מן הממצאים באתרים השונים בארץ, ואחר כך, ע"י תארוך יציאת מצרים לסוף תקופת הברונזה התיכונה, מובאת התאמה שיטתית, תקופה אחר תקופה, בין הממצאים הארכיאולוגיים ובין התנ"ך.
כמו-כן מובא שם מאמר חשוב בשם "אסטרונומיה וכרונולוגיה – מקור הטעויות בכרונולוגיה המצרית", ובו מראה וליקובסקי הן את הטעויות ההיסטוריות והן את הטעויות האסטרונומיות שעליהן מבוססת הכרונולוגיה המצרית.

חוסר תגובת הממסד המדעי בישראל

מה מתבקש יותר מעיסוק רציני של האקדמיה בישראל במחקרו של וליקובסקי? כאן ניתן לעבור אתר אתר, חפירה חפירה, ולבחון מחדש את תכולתם ואת ההתאמה המתגלה בין הארכיאולוגיה והתנ"ך. מחקר זה קורא למעשה לצאת מהעבדות לכרונולוגיה המצרית לחירות של בחינת הממצאים הארצישראליים באופן בלתי תלוי ולהתמודד עם הכרונולוגיה המצרית בלא רגשי נחיתות.
אך עובדות לא יבלבלו ממסד אקדמי מפואר כמו זה שיש במדינת ישראל. כאן זוכה מחקרו של וליקובסקי להתעלמות כמעט מוחלטת וחוסר נכונות של ההיסטוריונים והארכיאולוגים להתייחס לשחזור ההיסטוריה העתיקה. הארכיאולוגים, בייחוד מאוניברסיטת תל-אביב, טוענים מעל כל במה, שאין למצוא בארכיאולוגיה את המסופר בתנ"ך, עד תקופת הממלכה המפולגת. ולמרות התמודדותו המדעית של וליקובסקי עם הבעיה, לא מאפשרים ייצוג לשיטתו, לא בכנסים ולא באוניברסיטאות.

עדויות גיאולוגיות למסורת עם

בשנת תשט"ו יצא ספרו "ארץ רעשה", בו הוא מביא ראיות גיאולוגיות לנטען ב"עולמות מתנגשים". הספר נועד להוות תשובה למבקרים הקולניים נגד "עולמות מתנגשים" אשר טענו כי לא ניתן לשנות תפיסות במדע על סמך מסורות עם. מלוקטות בו עובדות מפליאות, כגון אלמוגים שגדלו פעם באלסקה, ממוטות שנמצאו קפואות זה אלפי שנים כשעשב טרי בין שיניהן, ועצמות דובי קוטב שנמצאו יחד עם אלה של בנות יענה ותנינים.
בפרק הסיכום כתב וליקובסקי:
"הגענו מתוך העדות הגיאולוגית למסקנות, שאליהן הגענו גם דרך המסורות ההיסטוריות והספרותיות של עמי העולם, שכדור-הארץ נתנסה פעמים חוזרות ונשנות בתהפוכות טבע בממדים חובקי עולם… וכי כמה מהן התרחשו לפני כמה אלפי שנים בלבד, בזמנים היסטוריים… קיבלנו את אותם תאריכים מאוחרים מכל חלקי תבל… משכבות מאובנים, ממפלי מים, משפכי נהרות, מאבקת צמחים בביצות, ממגורי אגמים, מקרחונים, ממפלסי האוקיאנוסים… המורים כולם על אותם מאורעות ואותם תאריכים."

המבחן של איינשטיין

בספרו "לפני עלות השחר" מגולל וליקובסקי את קשריו עם אלברט איינשטיין. איינשטיין גילה ספקנות כלפי השערותיו האסטרונומיות של וליקובסקי. לאחר גילוי אותות הרדיו של צדק בהתאם לתחזיתו של וליקובסקי התפעל איינשטיין מהצלחתו, והציע לבקש עריכת מבחן הכרעה בין שחזורו של וליקובסקי לכרונולוגיה המקובלת. הוא קיבל את הצעתו של וליקובסקי שמבחן זה ייעשה על ידי בדיקת חומר אורגני מחנוט מצרי, אשר ישנו פער משמעותי בתארוך שלו בין הכרונולוגיה המקובלת ושחזורו של וליקובסקי. איינשטיין נפטר לפני שהספיק לבקש זאת. מזכירתו שהעבירה את בקשתו לא נענתה כלל.
ביוזמת קורא ערני נעשו בדיקות כאלה לאחר פטירתו של איינשטיין, וימים ספורים לפני פטירתו של וליקובסקי הגיעו תשובות: חנוט שזוהה בוודאות כבן זמנו של רעמסס השלישי תוארך בבדיקת פחמן-14 למאה הרביעית לפנה"ס. מה שהיה להוכיח. כמובן אין די בכך, ויש צורך בבדיקות רבות נוספות, כמוצע בדף "אתגרי מחקר" באתר האינטרנט.

מבחן הזמן

אישורים רבים למחקרו של וליקובסקי הצטברו מאז פרסום ספריו. בעקבות מחקרו הוא חזה מספר תחזיות לגבי הגיל של כוכב נגה, הטמפרטורה והאטמוספרה שלו, לגבי מכתשי הירח, לגבי השדה החשמלי של כדור הארץ ושל השמש ולגבי כוכב צדק.
פרופסור הרי הס, בעת שהיה יושב ראש ועדת החלל של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, כתב לווליקובסקי: "על אחדות מתחזיותיך אמרו שהן בלתי אפשריות כאשר טענת להן; כולן נחזו זמן רב לפני שהגיעו ראיות לכך שהן נכונות. מאידך, אינני יודע על תחזית כלשהי לה טענת שהוּכחה מאז כמוטעית".

תפיסת הנס מול ההסבר הטבעי

רבים מהמאמינים בתנ"ך חשים כי ביסוס ניסי התנ"ך מבחינה מדעית נוטל מהם את הניסיות הקוסמת שבהם. מה תועלת יש במכת החושך אם היא תוצאה של התקרבותו של כוכב הלכת נוגה בגלגולו הקודם, אשר האט את סיבוב כדור הארץ על צירו, גרם ללילה ארוך וחושך ממשי ומוחשי במיוחד בשל ערימות האפר מהשריפות שאפפו את הכדור ומטר הנפט שהומטר מזנבו של נוגה? מהו ייחודו של המן שאכלו אבותינו במדבר, אם הוא פחמימנים מזנבו של נוגה שהתעבו לנהרות חלב מתוק? הסברים כאלו, כך טוענים, נוטלים את טעם הנס, ושבים ומכסים את אצבע א-לוהים שנגלתה לזמן-מה, בשכבות של חוקי טבע שגרתיים. היכן גדולתם של יהושע וא-לוהיו אם דומיית השמש בגבעון ואבני האלגביש שהושלכו משמים הם תוצאה של מעברו של כדור הארץ דרך זנבו של כוכב נוגה בגלגולו הקודם?
מנגד טוענים אחרים, שעיקר הנס הוא המשמעות הא-לוהית הניתנת לו, ולא חוסר הסבר מדעי. הרי התורה עצמה נותנת הסבר מדעי: "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, וישם את הים לחרבה, ויבקעו המים". גם חז"ל במסכת ברכות נתנו הסבר מדעי: "בשעה שהקב"ה ביקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם". בקריעת ים סוף נאמר על בני ישראל: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", ואילו על הגויים נאמר שאחזתם אימתה ופחד. וליקובסקי אינו עוסק בגילוי הא-לוהי שבתופעות, אלא בהסבר המדעי שלהם. ואף על פי כן, ניתן למצוא רמזים במאמריו לכך שלדעתו התופעות לוו גם בוודאות פנימית של החווים לגבי המשמעות הא-לוהית של התופעות והייעוד המתחייב מכך. בספרו "חרם בשם המדע" הוא כותב על ההתרחשויות הקטסטרופיות שהתפרשו כניסים על ידי העדים להן: "הן נגרמו על ידי הטבע, וזהו עניין לאמונה אם מאחורי מעשי הטבע היה רצון הישות העליונה. בספרי כתבתי מחקר הסטורי; ובכוונה השארתי את השאלה פתוחה, כי אחרת היו רואים בעבודתי דיון תיאולוגי או אנטי-תיאולוגי… ככל שאדם רוכש יותר ידע וככל שהוא חודר עמוק יותר לחקר היקום, יותר ויותר נשגב עבורו הבורא הראשון. זוהי אמונתי, ההולכת ומתחזקת עם המחקר".
כך הוא מפרש את תולדות עמנו ואת הניסים שחווינו כחתירה בלתי פוסקת להשגת האמונה המונותאיסטית וזיכוכה מכל הגשמה אלילית.
כך, כשקמה מדינת ישראל, כתב מאמר קצר ומרגש על גאולת ישראל כהבטחה א-לוהית, התגשמות הברית, וברכה לכל האנושות. "כל מי שמאמין בייעוד ובהשגחה עליונה ראוי שיאמר תפילת הודיה".

דוגמאות נוספות למחלוקות וליקובסקי והאקדמיה

אחת המחלוקות הבולטות ביותר בין וליקובסקי למדע המקובל עוסקת בהתפתחות הגיאולוגית של כדור הארץ. התיאוריה הגיאולוגית המקובלת שוללת התפתחויות גיאולוגיות קטסטרופיות. השבר הסורי-אפריקאי, לדוגמה, מתרחב בכסנטימטר וחצי לשנה. תהליך היווצרותו החל לפני כ-25 מיליון שנה. כך מתוארת ומתוארכת היווצרות הרים, עמקים, אוקיינוסים ושאר מרכיבים של פני כדור הארץ. התהפוכות המשמשות בתיאוריה של וליקובסקי, בהחלט מקצרות תהליכי התהוות כאלו. במקרה של השבר הסורי-אפריקאי ייתכן אפילו שמדובר באירוע פתאומי וחד-פעמי.

גילו של ים המלח

על-פי חישוב כמות המלחים בים המלח וקצב הצטברותם בהגיעם עם מי הירדן, הוסק שגילו של ים המלח הוא כ-50,000 שנה. לפי משמעות הפסוקים בספר בראשית, ים המלח נוצר רק אחרי מלחמת ארבעת המלכים והחמשה בימיו של אברהם אבינו. וליקובסקי, בחישוב מחדש, מוצא שגילו של ים המלח הוא פחות מ-4,000 שנה.

סדום ועמורה

מהפכת סדום ועמורה, כך טוען וליקובסקי, הייתה גם היא תהפוכת טבע רבת היקף. סוף תקופת הברונזה המוקדמת היה גם סוף הממלכה העתיקה במצרים, ושניהם נגרמו על ידי אותה תהפוכה שיצרה את השבר הגדול או הרחיבה אותו. חז"ל מציינים במספר מקומות שיבושים בתנועתו של כוכב צדק בימיו של אברהם אבינו, שהיוו גורם ניסי שסייע לאברהם אבינו. היימצאו עדויות שיבססו את ההשערה שהפיכת סדום ועמורה אירעה בתהפוכת טבע? האם תהפוכה זו תימצא קשורה עם כוכב צדק? בימים אלו ממש יצא לאור ספר של שני חוקרים, שהצליחו לפענח כתובת שומרית המתעדת לטענתם את פגיעתו של אסטרואיד מקבוצת אטן בכדור הארץ ואת חורבן סדום ועמורה על ידי זנבו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

אישורים שהגיעו מחקר החלל

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1])   ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים

קרא עוד »

חמורבי

מאת עמנואל וליקובסקי מתוך הנספח ל"ההיתה תקופת חושך ביון?" המחוקק הדגול של בבל העתיקה, המלך חמורבי, ההוא המוכר ביותר מבין המלכים הקדומים של העת העתיקה

קרא עוד »

ציר הזמן

ציוני דרך בעבודה המדעית ותולדות חייו של עמנואל וליקובסקי

ציר הזמן

כתביו

חלק מהספרים בטקסט מלא, קטעים ומבואות, מאמרים שלו ועל שיטתו

כתביו