![](https://velikovsky.net/wp-content/uploads/2017/07/גמל.bmp)
תגובה ל"ויאמר ויען" מאת צור ארליך במקור ראשון
מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.
מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את
World Who's Who in Science – From Antiquity to the Present Marquis-Who's Who inc. First Edition, 1968 Velikovsky, Immanuel, b.Vitebsk, Russia, June 10, 1895; s.
בפרשת מסעי, במדבר פרק ל"ג, מפורט סדר המסעות ממצרים ועד להגעה לערבות מואב. אחרי רעמסס, מוזכרת חניה במקום בשם "פי החירות", סמוך לקצה מצרים. וליקובסקי
בכתבתו המענינת של צור ארליך, "ויאמר ויען" (דיוקן 23.4), למעשה כבר מתחת לכותרת נשאלה השאלה: האם התגליות החדשות תואמות המקרא, שהאחרונות בהן – חומת המלך
מתוך דבריו של הפרופסור לפילוסופיה וולטר קאופמן שהציג את וליקובסקי בהרצאתו באוניברסיטת פרינסטון, ב- 23.4.1979 "וליקובסקי יזכר לפחות על שלושה דברים. ראשית כל, ולבטח הדבר
כמובא בהוצאה העברית של "תקופות בתוהו – ישראל ומצרים" רבים מקוראי המהדורה המקורית של "תקופות בתוהו" (Ages in Chaos) הביעו את צערם על כך שלא נכללו