
הקדמה ל"ארץ רעשה"
"ארץ רעשה" הוא ספר על התלאות בהן התנסה כדור-הארץ שלנו בזמנים היסטוריים ופרהיסטוריים. דפי הספר הם תעתיקים כתובים מתוך עדות אילמת של סלעים. עדותם היא
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.

"ארץ רעשה" הוא ספר על התלאות בהן התנסה כדור-הארץ שלנו בזמנים היסטוריים ופרהיסטוריים. דפי הספר הם תעתיקים כתובים מתוך עדות אילמת של סלעים. עדותם היא

עמנואל וליקובסקי מתוך הכרך "גויי הים – פלשתים או פרסים" בסדרת "תקופות בתוהו" נערך והושלם שחזור ההיסטוריה העתיקה של המזרח הקדום. כאלף-ומאתיים שנה, כארבעים

מתוך דבריו של הפרופסור לפילוסופיה וולטר קאופמן שהציג את וליקובסקי בהרצאתו באוניברסיטת פרינסטון, ב- 23.4.1979 "וליקובסקי יזכר לפחות על שלושה דברים. ראשית כל, ולבטח הדבר

כמובא במבוא ל"ההיתה תקופת חושך ביוון?", והמשך מתוך ההקדמה ל"גויי הים – פלשתים או פרסים"[1] עם עדכון המערכת בשנת 1952 פירסם וילארד פ. ליבי (Willard

21 במרץ, 1948 מולדת לגיבורים עבר הווה ועתיד ־ סאגה של גבורה, עמל, ויסוד לתקווה בארץ־ישראל בימינו כל מי שדרכו רגליו על אדמת ארץ-ישראל יודע

תגובה למאמר "התנ"ך, אין ממצאים בשטח" ("הארץ", 29.10.99). אכן, המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל, שציפו ממנו לגדולות, הביא אכזבה רבה. גם כותבי שורות אלו מסכימים כי