
הקדמה ל"חרם בשם המדע"
מאת אריק לאראבי (לאראבי היה מעורכי "הארפרס מגזין", בו כתב מספר מאמרים על "עולמות מתנגשים", ביניהם הראשון שהתפרסם, והתחיל את
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.

מאת אריק לאראבי (לאראבי היה מעורכי "הארפרס מגזין", בו כתב מספר מאמרים על "עולמות מתנגשים", ביניהם הראשון שהתפרסם, והתחיל את

"גויי הים – פלישתים או פרסים" – הכרך האחרון בסדרת תקופות בתוהו – הוצאת רמ – תשס"ד סקירה בעיתון "מקור ראשון" מאת: חנן אלפר זהו סיומו

21 במרץ, 1948 מולדת לגיבורים עבר הווה ועתיד ־ סאגה של גבורה, עמל, ויסוד לתקווה בארץ־ישראל בימינו כל מי שדרכו רגליו על אדמת ארץ-ישראל יודע

רובו של פרק זה, המובא כאן בקיצור, כתב וליקובסקי כ-15 שנה לאחר שהספר יצא לאור לראשונה ב-1952. כרונולוגיה וסיסמולוגיה פפירוס איפואר כתובת של כאמס יריחו

פרק חמישי מתוך גויי הים – פלשתים או פרסים מאת עמנואל וליקובסקי – הכרך הראשון של סדרת "תקופות בתוהו" עסק בתקופה שמקץ הממלכה התיכונה

עמנואל וליקובסקי מתוך הכרך "גויי הים – פלשתים או פרסים" בסדרת "תקופות בתוהו" נערך והושלם שחזור ההיסטוריה העתיקה של המזרח הקדום. כאלף-ומאתיים שנה, כארבעים