אלישבע קרמר וליקובסקי מספרת
כאשר אחר יום בספריה הציבורית ברחוב 42 בניו-יורק עמנואל ואני הלכנו ל"סנטרל פרק" והתישבנו על ספסל, אמרתי לו שהחיים לצידו לא תמיד היו קלים ,
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.
כאשר אחר יום בספריה הציבורית ברחוב 42 בניו-יורק עמנואל ואני הלכנו ל"סנטרל פרק" והתישבנו על ספסל, אמרתי לו שהחיים לצידו לא תמיד היו קלים ,
מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את
מתוך תקופות בתוהו – ישראל ומצרים – בפתח הספר הצבתי בפני הקורא את הבעיה הבלתי פתורה של חוסר התיאום בין קורות עם ישראל לבין קורות מצרים מבין
כפי שהודפס ב"תגובות", "הארץ" , 14.4.95 [בתוספת הקטעים שהושמטו] הכתבה על עמנואל וליקובסקי ("עולמות מתנגשים", מוסף "הארץ" 31.3) היתה מענינת ואפילו מרגשת. עם זאת,
(לאראבי היה מעורכי "הארפרס מגזין", בו כתב מספר מאמרים על "עולמות מתנגשים", ביניהם הראשון שהתפרסם, והתחיל את מהומת התגובות לספר עוד לפני שיצא לאור) קוראי
אבא נולד בויטבסק, רוסיה, ב-1895, לבית ציוני פעיל. את אחד מספריו הוא הקדיש לאמו, בלה רחל לבית גרודנסקי, על הדמעה שזלגה על לחיה כאשר בפעם