אסטרונומיה וכרונולוגיה – מקור הטעויות בכרונולוגיה המצרית
(כפי שמופיע בחלק ב' של "תקופות בתוהו – ההיתה תקופת חושך ביוון?", וכנספח ל"גויי הים – פלשתים או פרסים", ומפאת חשיבותו גם כחוברת נפרדת) התוכן
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.
(כפי שמופיע בחלק ב' של "תקופות בתוהו – ההיתה תקופת חושך ביוון?", וכנספח ל"גויי הים – פלשתים או פרסים", ומפאת חשיבותו גם כחוברת נפרדת) התוכן
עמנואל וליקובסקי הגיתי את רעיון הספר "תקופות בתוהו" כאשר הגעתי לכלל הכרה שיציאת מצרים התרחשה בעיצומם של זעזועי טבע כבירים וכי זעזועי הטבע, במידה וימצאו
(כפי שפורסם ב"על הפרק", תשס"ה) לכב' מערכת "על הפרק" משרד החינוך, השתוממתי לראות בחוברת "על הפרק" (תשרי תשס"ב) – האמורה לייָצג את המקרא לתלמידי
1895 ו1950-: הזמן היה בשל לאתגרים חדשים לפני מאה ושמונים שנה, ב1773-, עמד פְּיֶר סימון דה לָאפְּלָאס, אז בן עשרים-ושלוש, בפני האקדמיה למדעים בפריס והקריא
הכרך האחרון בסדרת תקופות בתוהו התוכן הוקרות תודה רשימת התמונות הקדמה חלק א פרק ראשון: המאה השתים-עשרה או המאה הרביעית? הסדר המקובל של המאורעות
תגובה למאמר "התנ"ך, אין ממצאים בשטח" ("הארץ", 29.10.99). אכן, המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל, שציפו ממנו לגדולות, הביא אכזבה רבה. גם כותבי שורות אלו מסכימים כי