תובנות פסיכולוגיות באומנות פתרון החלומות העתיקה

תובנות פסיכולוגיות באומנות פתרון החלומות העתיקה מתוך מסכת ברכות

מאת עמנואל וליקובסקי, תל אביב

במסכת ברכות ישנו פרק העוסק באומנות פתרון החלומות הקדומה, תוכנם של קטעים אלה מראה כי באותה העת (מתחילת הספירה הנוצרית ועד לסביבות שנת 600) כמה תובנות חשובות בשיטת פתרון החלומות כבר היו ידועות ובשימוש. אין זה בא לומר כי לא ניתן למצוא שגיאות וקביעות סותרות, אך בהחלט ניתן למצוא שם כמה מעיקרי שיטת הבנת החלום של פרויד: אנחנו פוגשים חלום כמטאפורה, ניסים בחלום, משחקי מילים בחלום, שפת סמלים בחלום ואת השימוש ברעיונות החופשיים שבחלימה שלאחר ההתעוררות להבנת החלום.

היבט נוסף שמופיע, איתו יסכימו פסיכולוגים מנוסים הוא: הפרשנות הניתנת לחלומות יכולה לפעול ולשכנע ובכך לנתב את הדחפים האנושיים לביצוע פירוש החלום. זאת הייתה ההשקפה הרווחת: החלומות מתגשמים על פי הפירוש שניתן להם (כל החלומות הולכים אחר הפה). זה גם נכון לכיוון ההפוך: חלום לא מפורש הוא כמו מכתב שלא נקרא[1].

בין השאר, מסופר על פותר חלומות מקצועי בשם בר הדיא, שפתר חלומות זהים לשני אמוראים – אביי ורבא; לאחד לטובה ולשני לרעה ושני הפתרונות הגשימו את עצמם. בספר החלומות שלו, שהגיע מאוחר יותר לידיו הנואשות של רבא, הופיע המוטו שנזכר לעיל: "כל החלומות הולכים אחר הפה"[2].

כך גם "אמר רבי בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי" (ברכות נ"ה:)

תפיסה זו, לפיה הפתרון ולא החלום הוא זה שמשפיע, עומדת מנגד לאמונה העתיקה לפיה בכל חלום קיימת נבואה. התגשמותו של הפירוש מושגת על ידי השפעתו המשכנעת של הפותר על החולם; אם כי מוזכרים גם מקרים, בהם לא התגשמו האירועים שהיו אמורים להתרחש לפי פירוש החלום, ומכך נראה כי הדבר תלוי בפעולותיו של החולם.

מן המקרים הללו שהוזכרו פה ובגמרא, ניתן להסיק כי אפילו חלק מהאמוראים המצוטטים כאן במאמר, הבינו את החלומות כמשאלת לב[3], אם כי לא ניתן לבסס בעזרתם שיטה זו אך גם לא להפריך אותה.[4]

עבור החלומות הטלפתיים, אלה שיש להם שני נושאים (חולמים) באותו הזמן, ניתן להשתמש כדוגמה בחלומותיהם של אביי ורבא; עם זאת, לאור מספרם הרב של הדיווחים אודות חלומות זהים של חיילים, נוכל לשקול האם להכניס זאת כתוספת אומנותית בלבד.

במסכת ברכות מופיע מקרה פראפסיכולוגי ובתוכו גם משחק מילים יפהפה: אדם חלם שמספרים לו כי אביו השאיר לו ממון בקפדוקיא, שאל אותו רבי ישמעאל: "יש לך נכסים בקפדוקיא"? אמר לו "לא" שאל רבי ישמעאל: "האם אביך היה אי פעם בקפדוקיא"? אמר לו "לא" אמר רבי ישמעאל "אם כך לך ותראה שהקורה העשירית בביתך מלאה כסף" שכן ביוונית 'קפא' זה קורה ו'דיקא' זה עשרה. הלך האיש ומצא את הכסף.[5]

אולי היה כאן מקרה של קריפטומנזיה.[6]

בשילוב עם המחקר המבוסס של חקר החלומות הפסיכואנליטי, נוכל למנות את עקרונות הידע של הקדמונים:

  1. הרצון להירגע בחלום: רבן שמעון בן גמליאל אמר: אדם רואה בחלומות רק את מה שעל ליבו. "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי ליבו".
  2. משחקי מילים בחלומות: בר כפרה אמר לרבי: " ראיתי חוטמי שנפל, אמר ליה חרון אף נסתלק ממך". אמר: אמרו לי בחלום שאמות באדר ולא אראה את ניסן, אמר ליה בהדר תמות ולא תבוא לידי נסיון. רבנן (או רבי חנא ברבי חנינא) אמרו "הרואה פיל בחלום, פלאות נעשו לו, פילים, פלאי פלאות נעשו לו"

גם משחקי מילים המתייחסים לפסוקים בתנ"ך מופיעים לעיתים קרובות. למשל: "הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמיים והצילוהו ממנה" ורבי חמא ברבי חנינא מקשר זאת לפסוק "ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה" רבנן אמרו "הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה שנאמר קנה חכמה, קנים יצפה לבינה שנאמר ובכל קניינך קנה בינה".

  • דוגמה לשפת סמלים בחלום: אם נופלת הדלת החיצונית של הבית, המשמעות היא שאשתך תמות (על פי בר הדיא), אם יונים עפות, המשמעות היא שנשותיך יעזבו את הבית.
  • דוגמה לשינוי משמעות[7] בחלום: צדוקי אמר לרבי ישמעאל "ראיתי שאני משקה שמן לזיתים, אמר ליה בא על אמו" אמר לו אותו צדוקי ראיתי שעיניי מנשקות זו את זו, אמר לו בא על אחותו.
  • דוגמה לשימוש ברעיונות בחלומות: "אמר רבי יוחנן, השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה" כך שהאסוסיאציה הראשונה שעולה לו כשהתעורר משמשת להבנת החלום. במקביל משמשת אסוסיאציה זו להגדרת העתיד (על פי העיקרון שהחלום מתגשם לפי פרשנותו). לפי זה, האדם צריך שיהיו לו פסוקים מוכנים שהם בעלי משמעות טובה (זה יהיה פטנט לא חוקי אם לא חסר תועלת מנקודת המבט של הפסיכואנליזה)

וכך לימד רבי חנן: "הרואה הר בחלום ישכים ויאמר: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, קודם שיקדמנו פסוק אחר: על ההרים אשא בכי ונהי".

באופן כללי הצורה הנפוצה ביותר של פירוש חלומות הייתה התאמה של משפטים או מילים בודדות לפסוקים מהברית הישנה, למשחקי המילים[8] ולרמזים ניתן ערך רב יותר לעומת הסמליות. סימבוליות מינית כמעט ולא כלולה בין הסיפורים שבמסכת ברכות. לא הזכרתי אף היבט רפואי של פתרון חלומות. תהייה זו טעות להעניק הערכת יתר להשפעת פתרון החלומות על העתיד, מעבר לזה, לא הבאתי שום יסודות בעייתיים.


[1] "אמר רבי יוחנן, הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלושה. יפתרנו?! והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא…" (ה.ב.א.)

[2] במאמר המקורי: לא החלום כי אם פתרונו הוא שמתגשם. (ה.ב.א.)

[3] אני משער שהוא מתכוון כאן לשיטתו של פרויד לפיה החלום הוא מילוי משאלה נסתרת/מאוויים פנימיים (ה.ב.א.)

[4] האמונה שרווחה מאז ומעולם – חלום כנבואת לב – תתאים רק לאלו הנמשכים לפראפסיכולוגיה על ידי הפסיכולוגים של הרפובליקה הפדרלית (אולי מכוון לגרמניה שהייתה כזו. ה.ב.א.) ולמקרים המוזרים אותם אי נוכל לפרש תמיד כאקראיות.

[5] "אמר ליה חזאי דאמרי לי שבק לך אבוך נכסי בקפדוקיא. אמר ליה אית לך נכסי בקפדוקיא? אמר ליה לאו. אזל אבוך לקפדוקיא? אמר ליה לאו. אם כן קפא כשורא דיקא עשרה, זיל חזי קפא דריש עשרה שהיא מלאה זוזי. אזל אשכח שהיא מלאה זוזי" -ברכות נ"ו:- (ה.ב.א)

[6] הפרעה של הזיכרון המתאפיינת בחוסר יכולת להבדיל בין אירועים שהאדם חווה בעצמו ובין אירועים שעליהם שמע, קרא או חלם. (ה.ב.א)

[7] במאמר משחקי מילים בחלומותיהם של חושבי עברית מביא וליקובסקי את המושג "משחקי מושגים" המתאים לפיסקה זו. (ה.ב.א)

[8] במאמר שאני מתכוון לפרסם על ניתוח חלומות בשפה העברית, אביא עושר של משחקי מילים: ייתכן, ובכך אני מצדיק את המתורגמנים, שאומנות משחקי המילים שהתפתחה בשפה אשר נמצאת בשימוש מעל אלפיים שנה. ייתכן ומשחקי המילים היו מעולם תוצאה של המחשבה בעברית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

Sagan vs. Velikovsky תשובה לקארל סאגאן

(מתוך מכתב למערכת ב Physics Today ספטמבר 1980) מאת שולמית וליקובסקי כוגן   לאחר שקארל סאגאן הציג לראשונה את מאמרו "Analysis of Worlds in     Collision" בסימפוזיון השנתי של AAAS ב-1974, צוטטה

קרא עוד »

ציר הזמן

ציוני דרך בעבודה המדעית ותולדות חייו של עמנואל וליקובסקי

ציר הזמן

כתביו

חלק מהספרים בטקסט מלא, קטעים ומבואות, מאמרים שלו ועל שיטתו

כתביו