מכתבי בן לאביו – כתבי האוניברסיטה

שנכתבו בתרפ"ג בעת עבודת העריכה של  'כתבי האוניברסיטה ובית הספרים בירושלים'

ששי י"ז אב תרפ"ב   העבודה למען הקובץ הולכת ומתקדמת כל שעה ושעה במרץ יוצא מן הכלל…

יום שני כ' אב תרפ"ב   היום קבלתי כתב יד במתימטיקה מפרופסור ברודצקי באנגליה, ואם כן גם המחלקה הזו עוד מעט ותהיה שלמה. עובדים אנו בלי הרף, כמעט כל כתבי היד שיש בידנו כבר נתרגמו לעברית. מחר בבוקר נוסע אני יחד עם פרופסור לֹוה לליפסיה ,כדי לקנות ניר ולבחור בית דפוס.

יום ראשון כ"ו אב תרפ"ב   אתמול הייתי אצל פרופסור איינשטין. מטרת בקורי היתה – להזמינו להיות העורך של המחלקה המתימטית: על הכרך למתימטיקה יקרא שם העורך – איינשטין. בלינו בשיחה זמן ממושך.  הוא קבל על עצמו לכתוב לשני מלומדים בעלי ערך רב, שניהם יהודים וידידיו הפרטיים, אשר טרם הצטרפו אלינו: גדול המתימטיקאים בצרפת – Hadamard וגדול הביאולוגים באמריקה – Jaques Loeb. הואיל ועכשיו העורך הוא איינשטין – אביא אליו בימים הקרובים את כתבי היד במתימטיקה למען יגיד אלו מהם להדפיס.

אחר כך אני רוצה להזמין עורכים גם למחלקות אחרות, לביאולוגיה רצוני בוסרמן, הנמצא עכשיו בנסיעה. הוא ישוב בקרוב.

יום שני ד' אלול תרפ"ב לעת עתה מתנהל אצלנו משא ומתן עם בתי דפוס. בזמן אחד עם הקובץ המדעי יצאו לאור בהוצאתנו עוד כעשרים ספרים, כי כל העבודות היותר חשובות חוץ מהופעתן בקובץ המדעי תופענה גם במחברות מיוחדות בתור העתקים. (עבודות מדעיות במחברות מיוחדות יצאו כ-32 עם אותה כותרת של 'כתבי האוניברסיטה ובית הספרים בירושלים').

יום שלישי י"ב אלול תרפ"ב   מה שנוגע לקובץ – הדבר צועד קדימה. קודם הרגשנו מחסור במתרגמים, אבל עכשיו יש באפשרותנו לתרגם מהר וטוב. עבודת מחקר אחת שלחנו לשם תרגום לד"ר טשרנא, אשר הכרת אותו בזמנו בחרקוב. עמדתי בתוקף על כך שכותבי העתונים, אשר נודע להם על דבר עבודתנו, לא יודיעו על זה בשום מקום. אחדים באו אלי לשם אינטרביו.

יום שני כ"ה אלול תרפ"ב   ה'כתבים' הולכים ומתקדמים. שלשום הייתי שוב אצל איינשטין וכשעה וחצי שוחחנו על ענינים יהודיים שונים. השיחה היתה מענינת מאד, אותה שעה נתגלתה לפני כל מהלך התרקמותה הפנימית של השקפת עולמו הציונית שעוד טרם נשלמה, ויש לי ההכרה כי במדה ידועה הייתי אני הגורם להתגבשות השקפתו זו.
בנגעי בדרך שיחתנו בקדמות האומה הישראלית שאלני: – כלום יש לנו להתגאות בקדמותנו בתור אומה – הלא כל הגויים הם משורש קדום? בתשובה לדברי ספקותיו אלה הפניתי את מבטו – דרך חלון הקומה החמישית שהוא גר בה – אל המרצפת אשר לרגלי הבית ואמרתי: גם אבני המרצפת הן בנות רבבות שנה ואף על פי כן לא כנסו אותן לתוך מוזיאון…
הוא כתב יחד אתי מכתבים למתימטיקאים אחדים, הכי חשובים במקצוע .בשעת סדור הרשימה של גדולי המתימטיקה והפיסיקה הוברר לנו שכמעט כולם יהודים הם.

יום ששי י"ד תשרי תרפ"ג   אני עובד הרבה ומקוה שבקרוב נראה את פרי עמלי הראשון. בזמן האחרון קבלנו עוד מאמרים אחדים וביחוד במתימטיקה. כל יום יוצאים מתחת ידי מכתבים לעשרות לכל כנפות הארץ.  לעת עתה אני מסדר את העבודה בין המלומדים בצרפת.

מוצאי שבת ט"ו תשרי תרפ"ג   עבודתי מרובה והנני מרגיש בהתקדמותה. יש לי רשימה של קרוב לשמונים מתרגמים, ועשרות מהם כבר הכינו בשביל ה'כתבים' עבודה זו או אחרת. באופן כזה יש לנו גרעין של אקדמיה שלמה של מתרגמים. תרגומים אחדים עוברים לפעמים ידי בני סמכא אחדים, ויש – כמו שאירע אצלנו בנוגע לעבודתו של הפרופ .לנדאו במתימטיקה – שנערך קונקורס שלם – ומשלשה תרגומים אשר המציאו ד"ר ו. אשר עליו המליץ ביאליק, ד"ר ע. אשר המליץ עליו פרופ. לנדאו, ד"ר וולפסון, מי שהיה דוצנט של האוניברסיטה בחרקוב – נבחרה עבודתו של האחרון.
בסוף כל תרגום ותרגום יודפסו באותיות קטנות אותם המונחים והמלים החדשות אשר השתמש בהם המתרגם בעבודתו, באופן שגם אחרי הדפסתם עוד יהיה מקום לדין ודברים בין יודעי השפה על דבר הטרמינים שהוצעו.  חוץ מעבודת התרגומים הקדשתי את תשומת לבי ביחוד לכרך הנועד למתימטיקה וקבלתי מספר עבודות חקירה חדשות. ועכשיו פניתי לחלק הביאולוגיה.
בינתיים התחלנו בהדפסה. בחירת בית דפוס היתה קשורה בקשיים גדולים. קשה היה מאד למצא בית דפוס אשר יהיה באפשרותו להדפיס את הקובץ האוניברסיטאי הזה. בית הדפוס צריך להיות בעל יכולת לסדר פורמולות מתימטיות מורכבות מאד, ובעבודות אחרות כתב היתדות של אשור, כתב כושי, סורי עתיק וכו', ובאותו הזמן להחזיק אצלו כמות רבה של אותיות עבריות, ואף צורת האותיות צריכה להיות יפה מאד. נכנסנו במשא ומתן עם שלושה בתי דפוס ובסוף קבענו שנים, אשר אצלם היה הסדור יפה ביותר. לאלה שני בתי הדפוס מסרנו עבודה לנסיון, ואחרי הנסיון בחרנו באחד מהם.

יום שני י"ז תשרי תרפ"ג בשבוע זה שלחתי על פי כתבתך, אבא, שלש חבילות של ספרים. אלה הם ספרים שנדב פרופ. איינשטין לגימנסיה בתל אביב והוא כתב את שמו על כל ספר וספר. חוץ מזה היה באחת החבילות ספר אחד של 'שפתנו 'שקבלתי ממוסקבה.

יום שלישי י"ח תשרי תרפ"ג   איינשטין יצא את ברלין בלכתו ליפן. אשתדל שבדרכו יעשה איזה דבר מועיל למען ה'כתבים 'שלנו. באמריקה יש ביאולוגים ופיסיקאים בעלי ערך, אשר הוא יוכל להפגש אתם.

ראשון ל' תשרי תרפ"ג   אסיסטנט של פרופ. איינשטין ד"ר גרומר (אשר לו חלק רב בעבוד תורתו של איינשטין ואשר בהעדרו הוא מנהל יחד עם פרופ. לנדאו את עריכת המחלקה המתימטיקאית) הציע לי להוציא לאור ספר על תורתו של איינשטין בשפה העברית. את הספר יכתוב הוא בעצמו, הוא יודע עברית. את הצעתו זו אקבל. (העבודה נכתבה, עובדה מבחינה בלשנית ונשארה בכתב יד).

יום שני ח' חשון תרפ"ג   נכנסות למערכת עבודות חדשות.  לוי ציויטה,  אחד מגדולי המלומדים בתורת הפיסיקה, הבטיח לשלוח את עבודת חקירתו.

יום שלישי ט' חשון תרפ"ג בזמן אחד עם 'כתבי האוניברסיטה' התחלתי להדפיס גם את הקובץ השני של 'שפתנו'. כמעט כל בוקר, כשאני פותח את דלתי, אני מוצא הגהות של דפוס הנשלחות אלי מבתי הדפוס. לעת עתה נעשית ההדפסה לא במהירות הרצויה לי,  אבל תקותי שבמשך השבוע הזה אצליח להחיש את מלאכת ההדפסה. ביחוד משתדל אני עכשיו לצרף אל עבודתנו יותר מלומדים מעבר לאוקינוס.

יום ששי י"ט חשון תרפ"ג   היום קבלתי עוד שני כתבי יד, אחד מהם מלוי ציויטה ברומא. וזה כתוצאה ממכתב אשר איינשטין כתב לו יחד אתי.

יום שלישי כ"ג חשון תרפ"ג   אבא, אתה מתענין בעבודת המערכת ושואל על אודותיה. מאת פרופ. לנדאו, אשר בהעדרו של פרופ. איינשטין מנהל את המחלקה למתימטיקה, קבלתי היום מכתב פרטי, ובו הוא כותב כי בשורתי על שתי העבודות שהובטחו לנו – מפרופ. לוריא ומפרופ. לוי – שמחה אותו מאד. כל יום יוצאים מכתבים למדינות שונות, לאנשים שונים, ולי יש ההרגשה, כאילו יוצאות ממני קרני אנרגיה. את בית הדפוס בחרתי בהצלחה רבה. אתמול קבלתי הגהה של עבודה אחת אשר בעמוד אחד יש בה מלים בעברית, ערבית, סורית, יונית וכושית ובית דפוס זה מתגבר על כל הקשיים.

יום שני י"ד כסלו תרפ"ג עד כאן נמסרו על ידי לבית הדפוס 36 מנוסקריפטים. מהם קבלתי כבר 19 בהגהות,  השאר נמצאים בסדור,  ובימים הקרובים אקבל גם אותם .בעבודתי יש לי עזרה גדולה לאין שיעור מאלישבע. עד ל60 כתבי יד )יחד עם אלה הנמצאים בבית הדפוס( בעברית ובשפות אחרות, נערכים על ידנו להדפסה. בזמן הכי קרוב אשלח מכתב חוזר חדש יחד עם רשימת הפרופסורים שנתנו את ידם להשתתף בכתבים )הרשימה הזו תופסת 8 עמודים ומכילה כ140 שמות(. אבא, אתה שואל על דבר החקירות שנכתבו בעברית, אם תודפסנה גם באחת השפות האירופיות. כן, בשפה האנגלית ינתן תוכן מקוצר של כל חקירה עברית. לשם עבודה זו פניתי אל סופר מכובד מאוד וצעיר עדיין – ליאון סימון בלונדון, אשר הוא כותב עברית ואנגלית, ובאה תשובתו, שהוא מקבל עליו את העבודה הזו.

שורה שלמה של אנשים בארצות שונות הצטרפו על ידי לעבודה למעןה'כתבים' שלנו. בפריס מסרתי את העבודה לציוני צעיר בעל מרץ. עבודת ההתאגדות של מלומדים יהודים מתקדמת באופן אינטנסיבי כל כך, עד שהלשכה והמערכת מצליחות בקושי למלא את עבודתן.

יום חמישי כ"ד כסלו תרפ"ג   הנני שולח לכם את רשימת המלומדים המשתתפים בעבודתנו.  ארבעים כתבי יד בעברית,  צרפתית,  אנגלית ואיטלקית כבר מסרתי לדפוס,  ויש כבר 75 כתבי יד )יחד עם התרגומים(  המוקדשים לקובץ זה

יום ראשון כ"ז כסלו תרפ"ג   לפני ימים מועטים שלחתי לכם את רשימת הפרופסורים, אשר הודיעו על השתתפותם במפעלנו. היום שולח אני עוד רשימה נוספת עם הערות אחדות.

כשאני מעלה על הדעת, כי במשך שנה אחת הצלחנו להקים את איחוד המלומדים למען המדע העברי ולשתף בעבודה הזו מלומדים בעלי ערך ,כה רבים, אשר על פי רוב לא היה ידוע אפילו כי יהודים הם – הרי אפשר להגיד, כי בעזרת השם היתה ההצלחה גדולה. במשך השבועים הקרובים נשלח כ-500 מכתבים חוזרים בצרוף הרשימות. למספר רב של מלומדים נפנה עכשיו בפעם הראשונה, ואני מקוה, כי נצליח להגדיל בהרבה את מספר המשתתפים וביחוד לקרב עוד את המלומדים היהודים בעלי שם בין לאומי: Enriques, Volterra (מתימטיקאים באיטליה) , Hadamard (מתימטיקאי בצרפת) ,Bergson (פילוסוף בצרפת) Flexner, Loeb (ביאולוגים באמריקה) ,Michelson (פיסיקאי באמריקה).  כאשר אגיע לכך, שגם אלו שבעת המלומדים יהיו אתנו, אז יתגלה פתאום לעיני העולם היהודי והכללי, כי המדע העולמי שוכן כבר עכשיו בקרב היהודים, אמנם כשהם מפוזרים בכל העולם.

בתרגומים לעברית לקחו חלק אצלנו (כלומר כבר מסרו לנו תרגום אחד או יותר מזה) – למתימטיקה ופיסיקה: וילנסקי, וולפסון, גרומר, רוזנשטיין (תל אביב) אמירה, גרינברג, שלם. לביאולוגיה: פרידמן, ייבין, טשרנא, אינהורן.
להיסטוריה: קמנצקי, קפלן, שמחוני, ל. סוקניק. ועוד מתרגמים אחרים .רשימה זו של מתרגמים מעידה,  כי לתרגומים עצמם יהיה ערך מדעי ולעתיד אפשר לחזות יסוד אקדמיה שלמה של בקיאים בלשון המדעית .

'בין הזמנים' נמצאים אצלי ואוכל להשתמש בטרמינולוגיה של הצמחים מאת טשרניחובסקי המודפסת שם. למלוני הצמחים הנמצאים בכרך א 'של 'שפתנו' מסרתי להוסיף תרגום לשפה הלטינית )שפת מדע לתורת הצמחים( והצרפתית.

יום ראשון ה' טבת תרפ"ג   הזמנתי את הסופר הצעיר ש. רבידוביץ שיעבור על ההגהות מבחינה בלשנית. הוא בקי בעניןואני שבע רצון מעבודתו. בין ההגהות יש גם הגהת דברי הקדמתך לכתבים.

שלישי י"ד טבת תרפ"ג  בשבוע  זה אירע לנו דבר חדש וחשוב: לעבודתנו הצטרף המלומד הצרפתי Hadamard,  זה המתימטיקאי הצרפתי המפורסם. איינשטין כתב לו קודם לכן יחד אתי מכתב. עתה, בתשובה למכתבי השני, הביע את הסכמתו ותיכף גם שלח כתב יד. מעכשיו יהיה לי הרבה יותר קל לקרב אלינו את שאר המלומדים בצרפת. על דבר איינשטין הרי ידוע כי הוא מצטרף לכל מפעל ציוני, אולם הצטרפותו של הדמר יש בה משום חדוש רב. כדי לקרב מלומד כזה למפעל הירושלמי ,היה כדאי לעבוד. (הדמר נעשה מאותו הזמן לציוני ונתן ידו למפעלים ארץ ישראליים שונים).

יום שלישי כ"ח טבת תרפ"ג   במכתבי זה רוצה אני לברר קצת את רעיוני – והוא גם רעיונך,  על דבר התפתחותה הבאה של העבודה למען 'כתבי האוניברסיטה' וזה יהיה ברוח שאיפותיך, אבא. עכשיו נספח לעבודתנו מספר רב מאד של מלומדים. המלומדים האלו הם פרופסורים, כל אחד באוניברסיטה שלו.  יבוא יום והדבר יראה למוזר:  מדוע הם ,פרופסורים של אוניברסיטאות שונות, מדפיסים את עבודותיהם ב'כתבים 'של אוניברסיטה זרה.  חוץ מזה הרי הם רק 'משתתפים'  ב'כתבינו'  ואין בהשתתפותם דבר המחייב אותם.  לכן אחרי שעיינתי וחשבתי בשאלה הזו ואחרי שהתיעצתי עם מלומדים שונים הקרובים ביותר לעניננו, ראיתי הצורך בארגון חברה מדעית (אינני רוצה לקרוא אותה בשם אקדמיה ,בכדי שלא להזיק על ידי סיסמה חדשה 'אקדמיה' – לאוניברסיטה שטרם נוסדה), אבל זו צריכה להיות חברה אקדמאית, רק המלומדים הכי גדולים מארצות שונות, שהם יחד עם זה גם יהודים טובים, צריכים להבחר לחברה האקדימאית הירושלמית, באופן שהבחירה לחברי האגודה הזאת תחשב לכבוד הכי גדול, דומה לפרס נובל, אשר גם אותו מעריכים לא בתור פרס כספי אלא בתור כבוד בין לאומי, ובעתיד גם גדולי אומות אחרות יצטרפו למפעל זה.   בענין זה היתה לי אתמול שיחה ארוכה עם פרופ. פודור. הוא הסכים לי בכל. כמו כן הוא אמר לי, שכל החקירות המדעיות שתעשינה במכון לכימיה שעתיד להוסד בירושלים, תתפרסמנה ב'כתבים'. בימים אלו ואולי עוד היום, אדבר עם ויצמן על רעיון חבר המדעים. כמו כן אברר לו ,כי מוקדם עוד לגשת ליסוד הפקולטה לפילוסופיה.

יום שלישי ו' שבט תרפ"ג   ביום החמישי הייתי אצל ויצמן. ספרתי לו על התפתחות עבודתנו והוא הביע לי את תודתו. אחר כך ספרתי לו על תכנית האגודה האקדמאית והוא הסכים לדברי, ועוד דברתי אתו על עניני האוניברסיטה והוא הציע לי עבודה גדולה. הוא בקשני, שאקבל עלי את כל העבודה בעד האוניברסיטה ושאעמוד בראש העבודה הזו. הוא אמר לי: 'תהיה יוצר האוניברסיטה'.

הוא אמר לי: 'תהיה יוצר האוניברסיטה'.

הוסכם בינינו שאכתוב לו בזמן הקרוב ללונדון. אני עוד אחשוב על הדבר, אשקול בדעתיעד כמה אוכל לקבל עלי עול זה. אתמול קבלתי מבית הדפוס את הספר הראשון – זהו ספרו של פרופ. כץ, שעל פי דבריו גלה חוש חדש באדם .ומי יתאר את השמחה של 'ברנה יקצורו'… כבר סדרתי כעשרים ספרים כאלה בתור העתקים ממחברים שונים, אבל הם לא יצאו לאור עד שיהיו מוכנים כל הכרכים בשלמותם. הכרכים יקיפו כארבעים ספרים כאלה יחד.

יום שני י"ב שבט תרפ"ג   במכתבי הבא רצוני לשלוח לכם את רשימת המאמרים אשר בקובץ 'מתימטיקה ופיסיקה'  ובקובץ 'קדם ויהדות .'שניהם הצליחו מאד ובחלק גדול כבר נדפסו. וגם שני החלקים הנשארים (ביאולוגיה יחד עם חימיה ומדיצינה, ופילוסופיה עם פסיכולוגיה) נמצאים כבר בחלק הגון בבית הדפוס. שכרתי חדרים בשביל המערכת. עד כאן עשיתי את כל העבודה בחדרי הפרטי, וזה לא היה נוח, כי לא יכולתי לקבל באופן ראוי את המלומדים הבאים אלי. הכינותי בעזרת אומן אחד קלישה יפה מאד לכותרת הכתבים. לעת עתה סדרתי רשימה של 230 אקדימיות ואוניברסיטאות שהן מוציאות לאור כתבי מדע ושאני אפנה אליהן (לחשובות ביותר) בהצעת חליפת ספרים. (העבודה הזו נעשתה ע"י כותב המכתבים האלה בבואו לא"י.  ל-232 אקדימיות,  אוניברסיטאות וחברות מדעיות נשלחו 'כתבי האוניברסיטה' ותמורתם הגיעו לספריה בירושלים אלפי ספרים, אשר על פי רוב אינם מצויים למכירה, ושאפשר להשיגם רק על ידי חליפין בכתבים אוניברסיטאיים אחרים. היו אוניברסיטאות ואקדמיות ששלחו הרבה מאות ספרים,  כל הוצאותיהן מיום הוסדן תמורת כרכי 'כתבי האוניברסיטה ובית הספרים בירושלים'). חוץ מזה יש לי רשימה של 500 עתונים, כתבי עת וקובצים בעברית ואידיש, ובכל שפות התבל ,שהם מוקדשים לעניני היהודים, וברגע האחרון אשלח לכולם פרוספקטים לשם פרסום, והם כבר ישתדלו לטובת עניננו.

יום שני כ"ו שבט התרפ"ג המערכת שלי נעשית למקום, שסביבו מתרכזים כל אלה אשר ברצונם לעשות דבר מה לטובת האוניברסיטה הירושלמית ולמען התרבות העברית בכלל. בזמן האחרון הצטרף לעבודתנו מספר רב של מלומדים מאמריקה. מתוך מכתבך הבנתי, כי היו לך דאגות רבות בענין 'שארית ישראל' – וזה גרם לי צער רב. אחרי היסורים הרבים שעברו עלינו במשך שלש שנים של נדודים ברחבי אוקראינה וקוקז המכוסים דם ואש, וזה לרגלי הגזרה שיצאה עליך בגלל 'שארית ישראל', ואחרי שהצלחנו להציל תוך סבל רב ובקרבנות אין סוף את ענין 'שארית ישראל' ולהביא אותו לא"י – אין כלל צדק בדבר, אבא, שתתרגז ותצטער על זה, שבאו אנשים קטני אמנה ורודפי בצע והם רוצים להחריב את המפעל טרם שנוצר בארץ. ולכן הייתי שמח מאד לו קבלתי מכתב ממך, שבו היית כותב לי ומבטיח, כי אתה תתיחס מעכשיו לעבודה זו רק באותה ההקרבה שבן אדם מתיחס לעניניו הוא. אני מבקשך מאד מאד להבטיח לי את זה וכמו כן הנני מבקשך לדחות את כל עניני 'שארית ישראל' עד בואי לא"י, הלא אני עושה כאן עבודה בעד העם ואוכל לעשותה רק כשאדע כי חס אתה על שלומך.

יום שני י' אדר תרפ"ג בכרך הראשון (מתימטיקה ופיסיקה) משתתפים אצלנו המתימטיקאים הכי מצוינים מארצות שונות, וד"ר גרומר, האסיסטנט של איינשטין אמר לי ,כי לשום עתון מתימטי בעולם אין חבר משתתפים גדולים כמו ל'כתבים.'בפעם הראשונה תופיע לאור עולם בשפה העברית המתימטיקה הגבוהה, (דרך אגב תרגומים מאיטלקית לעברית במתימטיקה הגבוהה, זהו הישג בלתי מצוי). הכרך הזה כבר נמצא כולו בדפוס. כמו כן נמצא בדפוס הכרך המוקדש למדעי הקדם, בו נמצאת שורה שלמה של עבודות היסטוריות מענינות. את אלה שני הכרכים אני מקוה לגמור בדפוס לחג השבועות, אם רק יעזרני ד'. מקוה אני שהדבר יתפתח ולאוניברסיטה הירושלמית ,בשעה שתוצר,  תהיה ספרות מדעית מוכנה,  אשר ערכה יכול לעלות על ערך ההרצאות באולמי האוניברסיטה. בשבוע זה קבלתי מכם ששה מכתבים, שמהם הרגשתי, בין שורות עדוד לעבודתי, את געגועיכם עלי.

יום שלישי כ"ה אדר תרפ"ג   היום נוסע לא"י מר י. ח. רבניצקי ואני מבקש אותו למסור דרישת שלום ממני. אתמול הייתי אצל ביאליק, והוא אמר לי שהדבר שאנחנו עושים אותו – הוא בנין ירושלים של מעלה, שהכל מה שנעשה בעולם העברי ברעש ובצעקות איננו שוה לעומת מה שאנו עושים בפנתנו. יש בזה משום קדוש השם, ושהוא 'מרכין את ראשו לפני עבודתנו. 'וגם בקשני שאעלה אתו לא"י, ושם נעבוד יחד. הוא מגזים בהעריכו אותי כך, אבל בהערכת המפעל עצמו, מפעל של קבוץ הגליות הרוחני – אין מקום להגזמה.

ניסן תרפ"ג   דרישת שלום ואושר לחג הפסח. צר לנו שלא עלה בידנו להיות אתכם בימי החגים. בשבתי כאן על יד שולחן ה'סדר 'ובזכרי כי עזבתי אתכם הורי הזקנים לבדכם, בלי עוזר ותומך, בתוך קשיים רבים, בין צוררים רבים אשר קמו להפריע לך, אבא, במפעל חייך, ולהחריב אותו בהתחלת התגשמותו בארץ, התגעגעתי עליכם מאד.
אך נחמתי היא בזה שנשארנו פה לרגלי עבודה בעד העם. והעבודה הולכת ומתפתחת. אנו משתדלים לגמור את הדפסתם של שני הקובצים ומפני שמשתתפים בהם עשרות מחברים ועשרות מתרגמים יש לראות הרבה כי הכל יהיה בסדר .(מחמת החשיבות המיוחדת שכל המאמרים יצאו באופן משוכלל, וגם משום שהעבודות שהופיעו ב'כתבי האוניברסיטה' הן חקירות אשר המלומדים הוסיפו לתקן ולשכלל אותן גם בזמן ההדפסה,  והיות שכל תרגום דורש אותם התקונים, וגם משום שבטקסטים היו לפעמים קשיים טכניים רבים להדפסה, עברו ההגהות את הדרך מהדפוס אל המערכת ,אל העורך, אל החוקר בארצו, אל המתרגם במקומו – ולפעמים למתרגמים אחדים – לעורך התרגום ושוב לבית הדפוס ולמגיה, וכך גם הגהה שניה ושלישית).
בימים האלה נגמר סדורו של מאמר גדול ורב ערך מקובץ 'קדם ויהדות' שנכתב בידי פרופ' שורץ על הלוגיקה בתלמוד, בו הוא מראה שהלוגיקה התלמודית בנויה על חוקים נכונים. אני משער שלימים הקרובים תהיה לי פה עבודה חשובה.
בשבוע שעבר בא פרופ' איינשטין, אתמול הייתי אצלו. ספרתי לו על מצב ה'כתבים' והוא שמח ואמר, כי לפי דעתו בעולם המדע יעמדו ה'כתבים' על מדרגה גבוהה מאוד. ואחר כך התיעצתי עמו על דבר האקדימיה. מענין אותי מאוד להשוות את דעתו עם דעתו של ביאליק ועם זו של ויצמן. הלא אלו הם היום שלושת האנשים העומדים ברומה של התנועה הלאומית. 
ברגע הראשון היתה המחשבה על דבר האקדמיה מוזרה לאיינשטין מפני שחדשה היא. אחר כך התהלך כשעה בחדרו והיה מתלהב יותר ויותר. רעיונותיו היו בהירים והוא היה מדבר על הענין לא כמו איש שמדבר ומשיב רק מרוב נמוס, כי אם כאיש שקמה לפניו שאלת נפשו הוא.  והוא אמר לי, כי הרעיון הזה מקסים אותו וכי יש לאל ידנו לגשם אותו תיכף, והרעיון מתאים ליכולתנו הממשית. מלומדים יש לנו בכל העולם, ואין דבר שיקשר אותם. האוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר תוסד, לא תתאים לעמדתנו וערכנו במדע העולמי, מפני שהיהדות נותנת למדע הרבה יותר ממה שתוכל לתת בזמן הראשון האוניברסיטה בירושלים. הוא היה מתלהב, שואל ומשיב, וראיתי כי היום הוא יותר נאמן לנו ממה שהיה לפני חצי שנה. אז ראיתי בו את אחד מאלה הציונים שיש לחשוש, פן יתרחש איזה מקרה והם ילכו מאתנו, והיום הוא נדמה לי כאחד משלנו, ציוני נאמן. אוסיף לעבוד למען הרעיון הזה. היום יש לי הסכמה לרעיוני מויצמן ,ביאליק, איינשטין, וחוץ מאלה דברתי עוד עם הפילוסוף ארנסט קסירר וגם עם פרופ' פודור, שעליו הטיל ויצמן את עבודת ההכנה לפתיחת המכון לחימיה של האוניברסיטה העתידה בירושלים. רעיון האקדמיה יעזור גם לאוניברסיטה להתגשם, מפני שיקשר קשר תמידי את המלומדים היהודים לירושלים וליהדות.

יום שני כ"ג ניסן תרפ"ג   כבר נגמר סדורו של 'שפתנו 'קובץ א', מהדורה שניה, ובינתיים הולך ונסדר בדפוס קובץ ב', שבו כפי שראיתי, יש חומר רב וחשוב.

יום שני ל' ניסן תרפ"ג   את סעודת הנשואים שלנו סדרנו בחדרי המערכת. למחרת נסענו שנינו לבית הספרים ובלינו שם את הזמן בלמוד הסטטוסים של אקדמיות שונות ואופן הוצאת ספריהם.

יום שלישי ח' אייר תרפ"ג   עתה אלישבע ואני נוסעים לבית הדפוס, ואני כותב לכם ברכבת. אחרי עבודה רבה יצאו בקרוב לאור שני כרכים ועוד כמה מחקרים לחוד. ואי"ה כאשר יצאו לאור – חג יהיה לישראל, כי בהם ראשית קבוץ הגלויות הרוחני.

יום שני י"ד אייר תרפ"ג   עובדים אנו מבוקר עד ערב, וגם עוזרים יש לי, אך העבודה מרובה. מהשכמת הבוקר המערכת שלי היא כבית חרושת בשעת העבודה. באות הגהות משני בתי דפוס העובדים בעדי. מכתבים יוצאים לכל ארצות העולם. מלומדים שונים מטלפנים אלי, מתרגמים באים ויוצאים. ואני עומד בתוך כל הרעש הזה כמנצח – וביחוד בימים האחרונים, מפני שאנו משתדלים בכל כוחנו לגמור את העבודה בהקדם האפשרי, כדי למהר ולנסוע אליכם. פרופ' איינשטין עשה שוב תגלית חשובה. לעת עתה הוא נמצא בחוץ לארץ, וכאשר יבוא – אשתדל שידפיס מאמר על חקירתו החדשה בכתבי האוניברסיטה. כמו כן מקוה אני לסדר אסיפה שבה יונח יסוד לאקדמיה (חבר למדעים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים נוספים

אישורים שהגיעו מחקר החלל

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1])   ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים

קרא עוד »

בול לארצנו

11 במאי 1948 בול לארצנו הצעה לכמה אספני בולים ידועים לגבי הנפקה חדשה בעוד שבועות מספר, או אולי בעוד מספר ימים, יגיעו מכתבים מארץ-ישראל ועליהם

קרא עוד »

ציר הזמן

ציוני דרך בעבודה המדעית ותולדות חייו של עמנואל וליקובסקי

ציר הזמן

כתביו

חלק מהספרים בטקסט מלא, קטעים ומבואות, מאמרים שלו ועל שיטתו

כתביו