פולמוס

1895 ו1950-: הזמן היה בשל לאתגרים חדשים לפני מאה ושמונים שנה, ב1773-, עמד פְּיֶר סימון דה לָאפְּלָאס, אז בן עשרים-ושלוש, בפני האקדמיה למדעים בפריס והקריא מאמר בו הוכיח את יציבותה של מערכת-השמש: כל הסטיות של כוכבי-הלכת ממסלוליהם אינן אלא תנודות מחזוריות ממסלוליהם הממוצעים, והמנגנון השמֵימי ערוך להמשיך תנודות אלו לעולמי

מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון   בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את ישראל פינקלשטין, הטוען שאין למצוא בקרקע את התיעוד ההיסטורי התנ"כי עד לממלכה המפולגת, ולעומתו את יואל בן- נון הטוען ש"לא מוצאים" אינו טיעון, "עוד ימצאו"

(מתוך מכתב למערכת ב Physics Today ספטמבר 1980) מאת שולמית וליקובסקי כוגן   לאחר שקארל סאגאן הציג לראשונה את מאמרו "Analysis of Worlds in     Collision" בסימפוזיון השנתי של AAAS ב-1974, צוטטה בהרחבה, בעיתונות המקצועית, ואפילו הכללית, ההסתברות האפסית, 10-23, שסאגאן חישב עבור מפגשי כוכבי הלכת המתוארים ב"עולמות מתנגשים". מכיוון שהנספחים שסאגאן התבסס עליהם במאמרו ב- 1974,