עיתונות

בכתבתו המענינת של צור ארליך, "ויאמר ויען" (דיוקן 23.4), למעשה כבר מתחת לכותרת נשאלה השאלה: האם התגליות החדשות תואמות המקרא, שהאחרונות בהן – חומת המלך שלמה (שגילתה אילת מזר) וכתובת עברית מימי שלמה (שפענח גרשון גליל) – "האם זה מה שיחולל מהפך בחקר המקרא?" בכתבה ראיין צור ארליך את ישראל

מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון   בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את ישראל פינקלשטין, הטוען שאין למצוא בקרקע את התיעוד ההיסטורי התנ"כי עד לממלכה המפולגת, ולעומתו את יואל בן- נון הטוען ש"לא מוצאים" אינו טיעון, "עוד ימצאו"

(כפי שפורסם ב"על הפרק", תשס"ה)   לכב' מערכת "על הפרק" משרד החינוך, השתוממתי לראות בחוברת "על הפרק" (תשרי תשס"ב) – האמורה לייָצג את המקרא לתלמידי ישראל באמצעות מוריהם, את מאמריהם של דוד אוסישקין ונדב נאמן, המציגים את המסופר במקרא כלא היה מבחינה היסטורית. מבחינת יושר אינטלקטואלי מצאתי שמאמרו של אוסישקין

מאמר שהודפס בכתב העת "אסטרונומיה – בטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה" כרך 30  גליון 2  אביב 2004 [עם תיקונים קלים ותוספת]   ביקורת ספרים "עולמות מתנגשים" הערת המערכת הספר "עולמות מתנגשים" של ד"ר  עמנואל וליקובסקי ראה אור בניו יורק לפני כחמישים שנה, ומאז הוא מעורר ויכוחים רבים ותגובות סוערות מגדולי האסטרונומים

כפי שפורסם במדור "קוראים כותבים",  "ארץ וטבע", חוברת 73, מאי-יוני 2001 בתגובה לשני מאמריו של ידין רומן – "למלך אין כתר" (חוברת 70) בו הביא ידין רומן ממסקנותיו של ישראל פינקלשטין, ו"למלך יש כתר" (חוברת 71), בו הביא מתגובתו של עמיחי מזר על תארוך תקופות מסוימות המתוארות במקרא. אני רוצה

לכב' מערכת מעריב, שלום, במאמר הגדול "ממלכה או בדיחה" (מעריב, 30.1.05), היה עצוב מאוד לקרוא שוב על עמדות הארכיאולוגים הניהיליסטים מאוניברסיטת תל-אביב, המפרסמים את דעותיהם בכל אמצעי התקשורת בארץ ובעולם. קשה להבין את הטוענים שכל המסופר בתנ"ך, עד לממלכה המפולגת, איננו תיעוד היסטורי אלא אגדות מאוחרות. (המגזין מעריב, 30.1) שהרי

(לאראבי היה מעורכי "הארפרס מגזין", בו כתב מספר מאמרים על "עולמות מתנגשים", ביניהם הראשון שהתפרסם, והתחיל את מהומת התגובות לספר עוד לפני שיצא לאור) קוראי הספר ימצאו תיאור (מדויק, כפי שאוכל להעיד) של תגובה לעבודתו של וליקובסקי, שאילו לא באה מדמויות מכובדות בתחומים שונים של המדע וההוראה, לא היתה ראויה

את מה שתקראו בכתבה שלפניכם לא תמצאו בשום ממסד אקדמי ♦ אבל ראשית כדאי שתתמודדו עם העובדה הבאה: העולם האקדמי סותר מכל וכול את רוב רובם של סיפורי התנ"ך, על עוצמתם ומשמעותם ההיסטורית. לדידם יציאת מצרים, כיבוש הארץ ואפילו ממלכות דוד ושלמה, הם בערך המצאה אחת גדולה ♦ תגובותיהם המוקצנות

כפי שהודפס ב"תגובות", "הארץ" , 14.4.95 [בתוספת הקטעים שהושמטו]   הכתבה על עמנואל וליקובסקי ("עולמות מתנגשים", מוסף "הארץ" 31.3) היתה מענינת ואפילו מרגשת. עם זאת, בהכירי את ספריו ומאמריו של וליקובסקי והויכוחים שהתעוררו סביבם, מאז 1950 ועד היום, עלי להעיר שהכותב הציג  את הדברים ברוח אותן דעות קדומות הנפוצות בין

לכב' מערכת מעריב, שלום, במאמר הגדול "ממלכה או בדיחה" (מעריב, 30.1.05), היה עצוב מאוד לקרוא שוב על עמדות הארכיאולוגים הניהיליסטים מאוניברסיטת תל-אביב, המפרסמים את דעותיהם בכל אמצעי התקשורת בארץ ובעולם. קשה להבין את הטוענים שכל המסופר בתנ"ך, עד לממלכה המפולגת, איננו תיעוד היסטורי אלא אגדות מאוחרות. (המגזין מעריב, 30.1) שהרי