11 במאי 1948
הצעה לכמה אספני בולים ידועים לגבי הנפקה חדשה
בעוד שבועות מספר, או אולי בעוד מספר ימים, יגיעו מכתבים מארץ-ישראל ועליהם בולים עבריים. הנפקת בולים חדשים אלה לא מתרחשת כל חודש, ואפילו לא כל שנה.
מאז שנת 71 לספירה הנוכחית, כאשר לאחר נפילת ירושלים הובל שמעון בר גיורא, מנהיג המלחמה נגד הרומאים, לרומא, ושם הומת, לא היתה מדינה יהודית עלי אדמות.
מטבעות עבריים נטבעו בפעם האחרונה על־ידי בר-כוכבא, שהרים את נס המרד נגד רומא בין השנים 131 ועד 135. במשך 1800 שנים לא היתה מדינה יהודית ושום סימן לעצמאות יהודית, וסמלי המלכות היחידים היו ההמנון היהודי, מזמורי התהלים של ציון, והכתר היהודי בו הוכתרו ספרי התורה, שם הוא עדיין נמצא כפי שכל אחד יכול להיווכח בביקור בבית-כנסת.
בימינו, תחת ראש הממשלה המיועד, דוד בן גוריון, מודפסים שטרות ובולים עבריים.
לכן כאשר תיראו כסף ובולים עבריים, תדעו שסימני מדינה אלה אינם עניין של יום יום. זהו מאורע המתרחש לאחר שמונים דורות שייחלו לבנין ציון מחדש, ומתו מבלי שזכו לראות זאת. לנו זכות מיוחדת לחיות בזמן מאוד מיוחד, זמן לו כמהו בתפילותיהם שמונים דורות.
יודעים אנו שזכות זו של מדינה לא ניתנה במתנה, אלא הושגה על־ ידי אומה בה הנץ מחדש זרע הגיבורים שמלפני אלף ושמונה מאות שנה.
בשנת 1895, בתחילת יוני, פנה פתאום כתב פריסאי של עיתון וינאי, שנשלח לסקר את משפט דריפוס, מדיווח חדשות לכתיבת ספר. בחדרו במלון בסביבת ״פלאס דה לה קונקורד״, הוא כתב את ספרו בהתרגשות, וכפי שתיאר זאת ביומנו, הוא חש כאילו שמע משק כנפי מלאכים בחדר. שם הספר היה ״מדינת היהודים״.
ישוב ארץ-ישראל על-ידי יהודים החל כבר עשרים שנה קודם לכן, אולם כאן נאמרו מילות הקסם, ״מדינת היהודים״, וההיענות נשמעה בכל מקום גדול וקטן בו חי יהודי. תמונתו של ד״ר תיאודור הרצל, מחבר ״מדינת היהודים״, מייסד הציונות המדינית ונשיא הקונגרסים הציוניים הראשונים, מתנוססת על אחד מהבולים של המדינה החדשה.
במלחמת העולם הראשונה יצא חיל ותיק שאיבד זרוע במלחמת רוסיה-יפן, אידיאליסט נלהב, למזרח התיכון, להילחם לשחרור ארץ-ישראל מהתורכים. הבריגדה היהודית שהרכיב במצרים נלחמה יחד עם הצבא הבריטי נגד התורכים במסע גליפולי, פעולת המלחמה הקשה ביותר שתיכנן וינסטון צ׳רצ׳יל, אז הלורד הראשי של חיל הים בקבינט של לויד ג׳ורג׳.
אנשי הבריגדה היהודית הסכימו לשרת בגליפולי במקום להילחם בארץ-ישראל כי שוכנעו על-ידי הבריטים שזו התרומה הגדולה ביותר שהבריגדה יכולה לתרום, ומפני שהובטח להם שיקבלו בתמורה את ארץ-ישראל. מאוחר יותר, לגיון יהודי אחר, שהיה מורכב ברובו ממתנדבים יהודים אמריקאים, נלחם תחת גנרל אלנבי והשתתף בכיבוש ארץ-ישראל מידי התורכים.
אחרי-כן יצא ראש הבריגדה הגידם להגן על הגליל מפני כנופיות ערביות. בתל-חי עמדו בגבורה קומץ מגינים נגד כוח של תוקפים הגדול מהם פי מאה; הם נפלו עם מפקדם, שדבריו האחרונים היו: ״טוב למות בעד ארצנו״. תמונתו של יוסף טרומפלדור מתנוססת אף היא על אחד הבולים של המדינה החדשה.
בשעה מאוחרת זו בהיסטוריה, דנים המגינים החדשים בשם שיש לתת למדינתם החדשה. ציון? אולם ציון הוא הר דוד בירושלים, וירושלים עדיין אינה נכללת במדינה היהודית. ארץ ישראל! אולם המדינה היהודית אינה משתרעת על כל ארץ ישראל ההיסטורית, אלא רק על חלק קטן ממנה. יהודה! אולם יהודה הוא הכינוי הגיאוגרפי לדרום ארץ־ישראל בלבד, בהיות יהודה בראש שבטי דרום ארץ ישראל.
מלומד המכין היסטוריה משוחזרת של המזרח־הקרוב, והמוכר לי היטב, מציע את השם ״ארצנו״, שם המופיע בתנ״ך. זו גם היתה המילה האחרונה של טרומפלדור.
האין מר אטלי אספן בולים! האין הנשיא טרומן אספן בולים! אני ממליץ שיהיו בין הראשונים להשיג בולים של המדינה העברית, אם אפשר כאלו המוחתמים בתאריך ה-16 במאי 1948. תרומתם למימוש חלום המדינה היהודית לא היתה גדולה ממשקלו של בול, אך אולי ידרשו להראות בול כזה כאשר יתדפקו על דלתי גן-עדן בבקשה להיכנס.
