סיכום

מתוך תקופות בתוהו – ישראל ומצרים –   בפתח הספר הצבתי בפני הקורא את הבעיה הבלתי פתורה של חוסר התיאום בין קורות עם ישראל לבין קורות מצרים מבין שתי אומות עתיקות אלו, אחת מספרת שהיו לה קשרים הדוקים עם השניה; למעשה נע הסיפור המקראי לאורה וצילה של הממלכה הגדולה שעל גדות היאור. ההיסטוריה

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1])   ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים יצטרכו להסתפק בגילוי פרטים, בצבירת נתונים ובהוספת עוד ספרות אחרי נקודת השבר העשרוני. כך סיכם באותה שנה הקוסמולוג פרד הויל, לבטח לא בעל גישה שמרנית,

את מה שתקראו בכתבה שלפניכם לא תמצאו בשום ממסד אקדמי ♦ אבל ראשית כדאי שתתמודדו עם העובדה הבאה: העולם האקדמי סותר מכל וכול את רוב רובם של סיפורי התנ"ך, על עוצמתם ומשמעותם ההיסטורית. לדידם יציאת מצרים, כיבוש הארץ ואפילו ממלכות דוד ושלמה, הם בערך המצאה אחת גדולה ♦ תגובותיהם המוקצנות

כמובא בהוצאה העברית של "תקופות בתוהו – ישראל ומצרים"   רבים מקוראי המהדורה המקורית של "תקופות בתוהו" (Ages in Chaos) הביעו את צערם על כך שלא נכללו שם טבלאות סינכרוניות עבור התקופה הנידונה להמחשת לוח הזמנים המקובל לעומת לוח הזמנים המשוחזר. אחדים מהם כתבו וביקשו לכלול טבלא כזו במהדורה הבאה. אני עושה

פרק חמישי מתוך  גויי הים – פלשתים או פרסים   מאת עמנואל וליקובסקי – הכרך הראשון של סדרת "תקופות בתוהו" עסק בתקופה שמקץ הממלכה התיכונה במצרים ועד לתקופת מכתבי אל-עמרנה בשלהי השושלת השמונה-עשרה (שנותיה האחרונות של שושלת זו מוארות בספרי "אודיפוס ואחנאתון"). בגירסה המקובלת של ההיסטוריה המצרית מתוארך קיצה של

עמנואל וליקובסקי  מתוך הכרך  "גויי הים – פלשתים או פרסים"   בסדרת "תקופות בתוהו" נערך והושלם שחזור ההיסטוריה העתיקה של המזרח הקדום. כאלף-ומאתיים שנה, כארבעים דורות בקורותיהם של עמים רבים נחקרו, נשקלו והושוו. לסיכום השחזור נתבונן שוב בהיסטוריה המקובלת, בה תחילת הממלכה החדשה במצרים מתוארכת לשנת 1580 לפסה"נ על סמך

סיכום הספרים  "תקופות בתוהו – ישראל ומצרים" ו"ההיתה תקופת חושך ביוון" עם צאתם לאור בעברית מאת משה אבינועם   שאלת אמינותם של הנתונים ההיסטוריים העולים מסיפורי התנ"ך, בשל חוסר התאמתם לממצאים הארכיאולוגיים, העסיקה ומעסיקה חוקרים ופרשנים רבים מזה דורות רבים. ישנו חוסר התאמה משווע, בין סיפורי התנ"ך לבין תולדות המזרח