עמנואל וליקובסקי
הגיתי את רעיון הספר "תקופות בתוהו" כאשר הגעתי לכלל הכרה שיציאת מצרים התרחשה בעיצומם של זעזועי טבע כבירים וכי זעזועי הטבע, במידה וימצאו להם התיחסויות בטקסטים מצריים קדומים, עשויים להוות חוליה מקשרת בין תולדות ישראל ומצרים. מצאתי התיחסויות כאלו, ותוך זמן קצר עיבדתי תכנית לשחזור ההיסטוריה העתיקה, החל מיציאת מצרים וכלה בכיבוש המזרח על-ידי אלכסנדר הגדול. לאחר שהגעתי לכלל הבנת טבעה וממדיה של תהפוכת טבע זו, עבדתי במשך עשר השנים הבאות, הן על "תקופות בתוהו" והן על "עולמות מתנגשים", כשהמחקר הנוכחי נטל את חלק הארי של המאמץ.
"תקופות בתוהו" חופף במידה רבה את התקופה הנידונה ב"עולמות מתנגשים" – שמונה מאות השנים מיציאת מצרים ועד פלישת סנחריב לארץ-ישראל בשנת 687 לפסה"נ – ונוסף על כך עוד 350 שנה עד לימי אלכסנדר מוקדון, כלומר, כמעט 1200 שנה מתולדות המזרח הקדום. כך בעוד הספר "עולמות מתנגשים" עוסק בתיאור הקורות הפיסיים של התקופה, עוסק המחקר שלפנינו בהבטיה המדיניים והתרבותיים. תהפוכת טבע נרחבת משמשת כאן רק נקודת מוצא לשחזור הכרונולוגיה של התקופות והארצות הנידונות.
חיפשתי ברשומות של ארץ אחר ארץ ודור אחר דור, וליקטתי רמזים, עקבות, ראיות, והוכחות. מאחר והיה עלי לגלותם ולהשוותם, כתוב הספר כסיפור בלשי. ידוע היטב כי במלאכת הבילוש נבנות לעתים קרובות אסוציאציות בלתי צפויות מפרטים זעירים: טביעת אצבעות על מטיל מתכת, שערה על עדן חלון, גפרור שרוף בין השיחים. פרטים אחרים, בעלי אופי ארכיאולוגי, כרונולוגי, או פליאוגרפי עלולים להיראות כענינים של צצה בכך, אולם אלה הם טביעות האצבעות של חקירה בה כרוכים דברי ימיהן של אומות שלמות רבות לאורך דורות רבים. פרטים כאלה לא באו כדי להקשות על הקורא, הם דרושים לביסוס הנחת היסוד של מחקר זה. לכן כל נסיון לעבור על הספר ברפרוף יוכח כמסימה עקרה.
תהליך תיאום ההיסטוריות של עמי קדם לסינכרוניות מדויקת יספק מספר רגעים מרגשים. אנו נראה באור חדש הרבה תעודות היסטוריות, שפורשו לא נכונה כאשר הוצגו בפרספקטיבה היסטורית מוטעית.
אנו נקרא על מכות מצרים כפי שתיאר עד ראיה מצרי וכפי שהשתמר על פפירוס. אנו נוכל לקבוע את זהותם של החיקסוס המיסתוריים, וגם להצביע על אתר מבצרם עואריש, יתכן המבצר הגדול ביותר של הזמן העתיק. אנו נקרא את רשימותיה של מלכת שבא על מסעה לירושלים בימי שלמה, ונראה תבליטים המתארים מסע זה, בהם רואים תושבים, בעלי חיים, וצמחי ארץ ישראל של אותם ימים. נסתכל בצילומים של כלי מקדש שלמה כפי שנחקקו בידי אומן של אותה עת. לאחר מכן נקרא טקסטים של אגרות שנכתבו על-ידי מלכי יהודה וישראל.
בעל היקף גדול אף יותר הן תוצאות השחזור עבור קורות מצרים, אשור, ובבל, וגם עבור העבר היווני. תיקון הכרונולוגיה, מבלי לשנות את רצף העבר העברי, מעשיר את רשומותיה בשפע. מבנה העבר, כאשר הוא מעוצב מחדש, מופיע כאשר חלקיו מחוברים נכונה בזמן ובמרחב.
לא ניתן להצביע בהקדמה קצרה על כל הדברים שיופיעו באור חדש כאשר הם מוצבים בזמן הנכון. כאשר צירי ההיסטוריה מוחזרים למקומם הנכון מופיעות עובדות – על עמים וארצותיהם, על אמנותם ודתם, מלחמותיהם ובריתותיהם – כמו מתוך קרן שפע.
