שתי היסטוריות – ישראל ומצרים – המנוכרות זו מזו, מתואמות כאן מתוך מחקר הנקרא כמו סיפור בלשי. בספר זה מתגלים זיהויים מעניינים ומרגשים כגון פפירוס מצרי המדבר על דם במים, תבליטים מצריים המתארים את מסעה של מלכת שבא אל המלך שלמה, ועוד סינכרונים רבים הנובעים מן השחזור המוצע, המורים על הצורך לקצר את הכרונולוגיה המצרית בלמעלה מחמש מאות שנה. בספר מובאים הסינכרונים השונים בקיצור בפרק סיכום חצי הדרך.

מאחר שהשכבות הארכיאולוגיות בארץ מתוארכות לפי הכרונולוגיה המצרית – מתוך תיקונה, באות על פתרונן הסתירות שמוצאים הארכיאולוגים עם התיעוד התנ“כי.

במהדורה העברית של "תקופות בתוהו" נוספה טבלה הממחישה את השחזור, ונוסף גם פרק בו הביא וליקובסקי ראיות ארכיאולוגיות שהגיעו לאחר שהספר יצא לאור לראשונה – מיריחו, חצור, ממבצרו של שלמנאסר ועוד – המאוששות את לוח הזמנים המובא בספר.