את המהדורה העברית תירגמה וערכה בשקידה ובדייקנות שולמית וליקובסקי כוגן, בתו של עמנואל וליקובסקי. היא הקדישה מזמנה ומרצה להתכתבות עם מדענים ברחבי העולם והארץ בנוגע לשיטה.
חלק מהספרים מופיעים באתר בטקסט מלא (חדש: הוספנו את "עולמות מתנגשים"), וכן קטעים נוספים מתוך המבואות, נספחים ופרקי מפתח.
בספר משחזר עמנואל וליקובסקי את היקפן ועצמתן של תהפוכות-טבע שעברו על כדור-הארץ מתוך תעודות היסטוריות, ספרות עתיקה, מסורות ואגדות-עם מכל חלקי תבל – ממצרים עד נורבגיה, ממקסיקו עד סין – המעידות על זעזועי טבע כבירים בזמנים היסטורים שנגרמו על-ידי התקרבות גרם שמֵימי לכדור-הארץ. במהדורה העברית הובא רק חלק א‘ העוסק בזמן יציאת-מצרים. חלק ב‘ של הספר העוסק בימי אחז וחזקיהו ניתן יהיה להוציא ככרך נפרד.
כספר השנוי במחלוקת מתמשכת, היה "עולמות מתנגשים" נושא ליותר משלושת אלפי מאמרי-ביקורת, בהם המתנגדים והמגינים התווכחו בלהט השמור רק לספרים החושפים עקרונות חדשים.
ואז, החלו להגיע תגליות מחקר החלל שהפתיעו את האסטרונומים אולם אישרו רבות מתחזיותיו של וליקובסקי ב"עולמות מתנגשים". במהדורה העברית מובאים בנספח אישורים שהגיעו מחקר החלל.
שתי היסטוריות – ישראל ומצרים – המנוכרות זו מזו, מתואמות כאן מתוך מחקר הנקרא כמו סיפור בלשי. בספר זה מתגלים זיהויים מעניינים ומרגשים כגון פפירוס מצרי המדבר על דם במים, תבליטים מצריים המתארים את מסעה של מלכת שבא אל המלך שלמה, ועוד סינכרונים רבים הנובעים מן השחזור המוצע, המורים על הצורך לקצר את הכרונולוגיה המצרית בלמעלה מחמש מאות שנה. בספר מובאים הסינכרונים השונים בקיצור בפרק סיכום חצי הדרך.
מאחר שהשכבות הארכיאולוגיות בארץ מתוארכות לפי הכרונולוגיה המצרית – מתוך תיקונה, באות על פתרונן הסתירות שמוצאים הארכיאולוגים עם התיעוד התנ“כי.
במהדורה העברית של "תקופות בתוהו" נוספה טבלה הממחישה את השחזור, ונוסף גם פרק בו הביא וליקובסקי ראיות ארכיאולוגיות שהגיעו לאחר שהספר יצא לאור לראשונה – מיריחו, חצור, ממבצרו של שלמנאסר ועוד – המאוששות את לוח הזמנים המובא בספר.
ספר זה נשאר בכתב-יד ויצא לאור רק בעברית.
בספר זה, עם תיקון הכרונולוגיה המצרית, מגיע השחזור לפתרון מפתיע בפשטותו ביחס לתעלומת חמש מאות "שנות החשכה" החסרות כביכול ברצף התרבותי של יוון.
כאן מובא גם פרק בנושא התיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי, וגם פרק גדול "אסטרונומיה וכרונולוגיה—מקור הטעויות בכרונולוגיה המצרית", בו חושף וליקובסקי את הטעויות, הן ההיסטוריות והן האסטרונומיות, שעליהן מושתתת הכרונולוגיה המצרית.
לספר על יוון הוסיף חתן פרס ישראל, פרופסור דוד פלוסר, הקדמה, בה כתב:
”האם לא הוּלכנו שולל אחרי כרונולוגיה מצרית כוזבת? רק מומחים ללא דעה קדומה יכולים לדחות או לקבל את פתרונותיו של וליקובסקי. דבר אחד ברור – הספר מטפל בבעיה אמיתית… היהיו מספיק מומחים טובים המוכנים להתמודד עם הפתרון המוצע?"
הבעיה ופתרונה – סיכום ”תקופות בתוהו – ישראל ומצרים“ ו“ההיתה תקופת חושך ביוון?“
זהו הכרך האחרון בסדרת "תקופות בתוהו", העוסק בתקופה הפרסית, עם זאת ניתן לקרוא אותו גם לפני שאר כרכי הסדרה.
גם הויכוח הארכיאולוגי המפורסם ביחס לתיארוך החרסים והמכרות בערבה ובמיוחד מכרות שלמה בתמנע, בין אולבריט וגליק, מצד אחד, לבין רותנברג ואהרוני, מצד שני, נפתר אם מקבלים את התיארוך עבור רעמסס השלישי המוצע בכרך זה – ומכרות שלמה היו אכן מכרות בימיו של שלמה ולא מכרות של המצרים עוד לפני שבני ישראל הגיעו לארץ, כפי שטוענים האוחזים בכרונולוגיה המצרית המקובלת. בסוף הספר מסכם וליקובסקי את "הבעיות בכרונולוגיה המקובלת שבאות על פתרונן בסדרת "תקופות בתוהו"
מפאת חשיבותו מובא גם בכרך זה המאמר " אסטרונומיה וכרונולוגיה—מקור הטעויות בכרונולוגיה המצרית" .
יצא לאור חמש שנים אחרי "עולמות מתנגשים" כתשובה למבקרים הקולניים שטענו כי לא ניתן לשנות תפיסות במדע על סמך מסורות-עם.
ב"ארץ רעשה" מלוקטות עובדות מפליאות כגון אלמוגים שגדלו פעם באלסקה, ממותות שנמצאו קפואות זה אלפי שנים כשעשב טרי בין שיניהן, ועצמות דובי קוטב שנמצאו יחד עם אלה של בנות יענה ותנינים. בנספח מובאת ההרצאה בפני הפורום בפרינסטון.
מספר זה ניסו האסטרונומים להתעלם, כדי להמשיך ולטעון שוליקובסקי מסתמך רק על מסורות ואגדות עם. בפרק הסיכום כתב וליקובסקי:
"הגענו מתוך העדות הגיאולוגית למסקנות, שאליהן הגענו גם דרך המסורות ההיסטוריות והספרותיות של עמי העולם, שכדור-הארץ נתנסה פעמים חוזרות ונשנות בתהפוכות-טבע בממדים חובקי עולם…קיבלנו את אותם תאריכים מאוחרים מכל חלקי תבל... משכבות מאובנים, ממפלי מים, משפכי נהרות, מאבקת-צמחים בביצות, ממגורי אגמים, מקרחונים, ממפלסי האוקיאנוסים... המורים כולם על אותם מאורעות ואותם תאריכים."
בספר זה תיעד וליקובסקי איך הגיע למסקנותיו, כיצד הממסד המדעי התנפל והחרים את המו"ל שלו עוד לפני שיצא ספרו הראשון "עולמות מתנגשים" לאור, כלומר לפני שניתן היה לבדוק את העדויות המובאות בו – וכיצד הוא התמודד עם ההתקפות הבלתי הגיוניות. הספר מענין כתיעוד סוציאולוגי לצורה בה אנשי מדע נהגו בצורה מאוד לא מדעית. מאידך מסופר בו גם כיצד נהגו אנשי מדע הגונים. לכן הוא יענין את אלה שהצורה בה הממסד המדעי מגיב לפרדיגמות חדשות חשובה להם, גם אם התיאוריה עצמה לא מענינת אותם.
רוב הספר עוסק בתגובות האסטרונומים ל"עולמות מתנגשים", ורק סעיפים בודדים דנים בתגובות הארכיאולוגים ל"תקופות בתוהו". אולם בארץ בולט עתה במיוחד חוסר הנכונות של ההיסטוריונים והארכיאולוגים להתיחס לשחזור ההיסטוריה העתיקה שוליקובסקי הביא בסדרת "תקופות בתוהו". בארה"ב ובאנגליה יוצאים כתבי-עת העוסקים בתיאוריות של וליקובסקי. ונערכים כנסים בנושאי מחקריו, אולם בארץ, אין מאפשרים יצוג לשחזור המובא ב"תקופות בתוהו" – לא בכנסים ולא באוניברסיטאות. חרם של ממש.
ספר זה נשאר בכתב יד באנגלית ויצא לאור רק בעברית.
עוסק בוויכוחים בנושאי "עולמות מתנגשים" בין וליקובסקי לאינשטיין. הוא יעניין גם קוראים שאינם מבינים או מעוניינים בוויכוח עצמו, כי היחסים שנרקמו בין שני אישים מיוחדים אלה מרתקים כשלעצמם.
בחלקו השני של הספר, הנקרא "שחר", מובאים בהרחבה האישורים שהגיעו מחקר החלל לתחזיות שוליקובסקי הסיק מתוך "עולמות מתנגשים", ושעל חלקם נסב הוויכוח עם אינשטיין.
לאחר שהתגלו תגליות אלה התחילו להזמין את וליקובסקי להרצאות ולסימפוזיונים באוניברסיטאות כגון הארווארד, יֵל, פרינסטון, ובמוסדות מחקר כמו נאסא, RCA ועוד.
הספרים יצאו בשפת המקור, אנגלית, במהדורות רבות וכבש שוב ושוב את ראש טבלאות רבי המכר. על אף ההחרמה והנידוי המדעי, ואולי בזכותם, זכו הספרים לפופולריות יוצאת דופן בקרב צעירים. כתבי עת כגון Pensee יצאו לאור במשך שנים ארוכות ובהם דיונים פעילים על תולדות והשתמעויות, מחלוקות והצעות חליפיות ביחס למחקריו של וליקובסקי.