מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון   בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את ישראל פינקלשטין, הטוען שאין למצוא בקרקע את התיעוד ההיסטורי התנ"כי עד לממלכה המפולגת, ולעומתו את יואל בן- נון הטוען ש"לא מוצאים" אינו טיעון, "עוד ימצאו"

(כפי שפורסם ב"על הפרק", תשס"ה)   לכב' מערכת "על הפרק" משרד החינוך, השתוממתי לראות בחוברת "על הפרק" (תשרי תשס"ב) – האמורה לייָצג את המקרא לתלמידי ישראל באמצעות מוריהם, את מאמריהם של דוד אוסישקין ונדב נאמן, המציגים את המסופר במקרא כלא היה מבחינה היסטורית. מבחינת יושר אינטלקטואלי מצאתי שמאמרו של אוסישקין

מאמר שהודפס בכתב העת "אסטרונומיה – בטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה" כרך 30  גליון 2  אביב 2004 [עם תיקונים קלים ותוספת]   ביקורת ספרים "עולמות מתנגשים" הערת המערכת הספר "עולמות מתנגשים" של ד"ר  עמנואל וליקובסקי ראה אור בניו יורק לפני כחמישים שנה, ומאז הוא מעורר ויכוחים רבים ותגובות סוערות מגדולי האסטרונומים

כפי שפורסם במדור "קוראים כותבים",  "ארץ וטבע", חוברת 73, מאי-יוני 2001 בתגובה לשני מאמריו של ידין רומן – "למלך אין כתר" (חוברת 70) בו הביא ידין רומן ממסקנותיו של ישראל פינקלשטין, ו"למלך יש כתר" (חוברת 71), בו הביא מתגובתו של עמיחי מזר על תארוך תקופות מסוימות המתוארות במקרא. אני רוצה

"גויי הים – פלישתים או פרסים" – הכרך האחרון בסדרת תקופות בתוהו – הוצאת רמ – תשס"ד סקירה בעיתון "מקור ראשון" מאת: חנן אלפר זהו סיומו של סיפור. סיפור שגבוריו הם עמים, אמפריות, שליטים וכהני דת.  זהו סיומה של סאגה שייכת – לא שייכת. נוגעת,  ואינה נוגעת בנו. זהו סיפורו של

לכב' מערכת מעריב, שלום, במאמר הגדול "ממלכה או בדיחה" (מעריב, 30.1.05), היה עצוב מאוד לקרוא שוב על עמדות הארכיאולוגים הניהיליסטים מאוניברסיטת תל-אביב, המפרסמים את דעותיהם בכל אמצעי התקשורת בארץ ובעולם. קשה להבין את הטוענים שכל המסופר בתנ"ך, עד לממלכה המפולגת, איננו תיעוד היסטורי אלא אגדות מאוחרות. (המגזין מעריב, 30.1) שהרי

מתוך תקופות בתוהו – ישראל ומצרים –   בפתח הספר הצבתי בפני הקורא את הבעיה הבלתי פתורה של חוסר התיאום בין קורות עם ישראל לבין קורות מצרים מבין שתי אומות עתיקות אלו, אחת מספרת שהיו לה קשרים הדוקים עם השניה; למעשה נע הסיפור המקראי לאורה וצילה של הממלכה הגדולה שעל גדות היאור. ההיסטוריה

(מתוך מכתב למערכת ב Physics Today ספטמבר 1980) מאת שולמית וליקובסקי כוגן   לאחר שקארל סאגאן הציג לראשונה את מאמרו "Analysis of Worlds in     Collision" בסימפוזיון השנתי של AAAS ב-1974, צוטטה בהרחבה, בעיתונות המקצועית, ואפילו הכללית, ההסתברות האפסית, 10-23, שסאגאן חישב עבור מפגשי כוכבי הלכת המתוארים ב"עולמות מתנגשים". מכיוון שהנספחים שסאגאן התבסס עליהם במאמרו ב- 1974,

(לאראבי היה מעורכי "הארפרס מגזין", בו כתב מספר מאמרים על "עולמות מתנגשים", ביניהם הראשון שהתפרסם, והתחיל את מהומת התגובות לספר עוד לפני שיצא לאור) קוראי הספר ימצאו תיאור (מדויק, כפי שאוכל להעיד) של תגובה לעבודתו של וליקובסקי, שאילו לא באה מדמויות מכובדות בתחומים שונים של המדע וההוראה, לא היתה ראויה

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1])   ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים יצטרכו להסתפק בגילוי פרטים, בצבירת נתונים ובהוספת עוד ספרות אחרי נקודת השבר העשרוני. כך סיכם באותה שנה הקוסמולוג פרד הויל, לבטח לא בעל גישה שמרנית,