שמעון יחיאל וליקובסקי

שמעון וליקובסקי נולד במסטיסלב, פלך מוהיליב (רוסיה הלבנה) שושן פורים תרי"ט (פברואר 1859). לאביו יעקב מאיר ולאמו שרה בת הרב יעקב חוטימסקי (ממשפחת ר' יוסף קארו. כתב יחוסין מגיע לעזרא הסופר).

קיבל חינוך מסורתי בחדר וישיבות. ההיסטוריון שמעון דובנוב היה חברו בחדר. בן 14 היה כשעזב בחשאי את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת מיר והיה ל"מתמיד" בישיבה. בהשפעת חברו שמעון דובנוב "הציץ ונפגע" והחל לקרוא בספרות השכלה, והוא אז בן 18. הוא מצדו קרב את דובנוב לרעיון התחיה הלאומית.

שמעון נשא לאשה את ביילה רחל בת ר' נחום גרודנסקי, מלודז (פולניה). היתה חובבת ציון ותיקה. היתה בגירוש 3 שנים באוקראינה ובקוקז בעוון פעולותיה למען הציונות. עזרה לבעלה בעבודתו הצבורית. נפטרה בתלאביב, י' אדר תרפ"ח (2.3.1928). נולדו להם שלושה בנים. 

עסק במסחר התה.

חיבת ציון

היה מראשוני "חובבי ציון". השתתף בקנית אדמת "מחנים" ע"י הרב מזא"ה (1890) ידידו במשך הרבה שנים. התמנה ע"י ועד "חובבי ציון" למורשה כבוד בגליל ויטבסק (1893-1900), והגליל הזה הצטיין.

עם ראשית הציונות המדינית היה מנושאי דגלה. נבחר בתור ציר מויטבסק לקונגרס הציוני השני בבזל (אב תרנ"ח) ופעל רבות למען ביסוס הבנק הלאומי.

בתמיכתו יצא לאור ספר הדרושים הלאומיים של המגיד ניסנבוים.

לשם הפצת הרעיון הציוני הקציב פרס לספר הטוב ביותר על הציונות ותולדותיה. בפרס זה זכה הד"ר יוסף ספיר בספרו "הציונות" (בעברית, רוסית וגרמנית), אשר יצא לאור על חשבון המנדב, כתרומה לועד הציוני. משה לילינבלום כתב את המבוא לספר זה אשר עליו התחנך דור שלם בציונות.

שמעון וליקובסקי היה אחד המיסדים של החברה "חובבי שפת עבר" (1905).

ביתו ברוסיה היה אחד הבתים המעטים שבו דברו עברית ושימש לבית ועד לחכמים וסופרים ועסקנים בתרבות. על חשבונו נדפסו הוספות בלשניות ל"השלוח".

יסד בקרנו מכון למחקר השפה העברית בשם "שפתנו", אשר פעל הרבה להרחבת הלשון העברית. ש. טשרניחובסקי הכין מלון לאנאטומיה בעד המכון, וד"ר טביב תרגם לעברית רוב המלון של יאסטרוב. המכון הוציא שני קבוצים בלשניים מלאים מחקרים חשובים בשטח השפה העברית, בעריכת ד"ר יוסף קלויזנר .

הגה רעיון של אקדמיה לשפה ופעל למטרה זו וקרב גם את סוקולוב וביאליק לרעיון זה.

השפיע על ידידיו לארגן אגודה ולרכוש את אדמת "מגדל" בגליל ולבנותה.

יסד אגודה קואופרטיבית לגאולת קרקע בא"י בשם "שארית ישראל" אשר רכשה בשנת (1912) 6000 דונם בנגב ויסדה שם תחנת נסיונות חקלאית ב"רוחמה" (השם נקרא על ידו), שהיתה במשך כשלושים שנה הנקודה העברית היחידה בנגב. לפי התקנות של "שארית ישראל" עבדו ברוחמה רק פועלים יהודים והשפה העברית היתה שם שפת חובה.

תמך בהפצת הציונות בארצות המערב (מסע השופט טאיטל לפריס ולונדון).

בשנת 1921 אחרי נדודים באוקראינה וקאוקאז עלה לארץ.

חידוש את פעולתיו של מכון "שפתנו" והוציא (1923) במהדורה שניה את שני קבוצי "שפתנו" וכן הדפיס את ספרו של ד"רגרינברג "על חומר ואתר".

כתבי האוניברסיטה

שמעון וליקובסקי הוציא לאור ע"י קרנו בעריכה כללית של בנו ד"ר עמנואל וליקובסקי ופרופ' היינריך לוה, שני כרכים גדולים של "כתבי האוניברסיטה ובית הספרים בירושלים", אשר קדמו לאוניברסיטה (1921-1923). פרופ' אלברט איינשטיין ערך את הכרך בפיסיקה ומתימטיקה (12 מחקרים מקוריים של גדולי המדע – יהודיים) ; הכרך השני כלל 16 מחקרים ב"קדם ויהדות". כל המחקרים נדפסו בשפתיהם של המחקרים ובתרגום עברי. בעבודת התרגום השתתפו טובי הבלשנים. הכרכים האלו שמשו לספריה האוניברסיטאית בתור חומר לקשר מדעי והחלפת ספרים עם אוניברסיטאות ואקדמיות בארצות רבות. ממשתתפי ה"כתבים" נבחרו פרופסורים ראשונים לאוניברסיטה בירושלים.

רכש מגרש גדול בעל ערך רב בתחומי תל אביב ונדבו לקרן הקיימת בשמו ובשם חברת "שארית ישראל". על חלק מהמגרש הוקם בנין "אוהל שם" (בתרומת מר שמואל שמעון בלום).

הציע לקונגרס הציוני הי"ז, בבזל ביולי 1931 (וגם פרסם בעתונות) את תכניתו לבנק חסכון לכלל ישראל אשר אחד מתפקידיו היה להציל את רכושיהם של יהודי גרמניה לפני עלית הנאציים לשלטון, אך לא מצא אוזן קשבת.

כתב מאמרים ושלשה מחזות: "היהודי ממינכן" (הוצאת "מסדה"), "רבי עקיבה" (כנ"ל), "שומר, מה מליל?" (נשאר בכתב יד).

ליובל עבודתו הציבורית הדפיס "הארץ" שורה של מאמרים, ועוד עתונים הקדישו מאמרי הערכה זכרונות ודברי ברכה מאת נ. סוקולוב, ש. דובנוב, י. קלויזנר, יצחק גולדברג, פרופ. ש. קליין, ד"ר ש. אייזנשטדט, ואחרים.

נדפס קובץ בעריכת ד"ר ש. אייזנטשדט "על שלושה דברים" (כשם מאמרו שנדפס ב-1918) אשר בו הובא גם חומר ביאוגרפי על בעל היובל.

שמעון וליקובסקי זכה לראות בחייו את שלושת יסודותיה של התחיה הלאומית: תחיית הלשון, גאולת אדמה (חלקית) והתחדשות המדע היהודי בא"י. במשך רוב חייו הגה רעיון התישבות יהודית בנגב ויסוד אקדמיה עברית.

נפטר בתל אביב, י"ב טבת תרצ"ח (16.12.1937) ונקבר בבית הקברות הישן, בשורת הסופרים והעסקנים.

בקרן שיסד ושנקרא בשמו, יצאו "כתבי מחקר אקדמאי". הספר הראשון כולל את עבודתיהם של פרופ. חיים וייצמן וד"ר א. ברגמן (בכימיה) ; בספר השני פרסם פרופ. פודור את תוצאות עבודתו במשך 12 שנה באוניברסיטה העברית (גם כן בכימיה); גם שני מחקרים, פרי ידו של בנו, ד"ר עמנואל וליקובסקי, נדפסו ע"י קרן זו.

שמעון וליקובסקי 1859-1937

מתוך האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2601

ציר הזמן

ציוני דרך בעבודה המדעית ותולדות חייו של עמנואל וליקובסקי

ציר הזמן

כתביו

חלק מהספרים בטקסט מלא, קטעים ומבואות, מאמרים שלו ועל שיטתו

כתביו