טבלה להמחשת השחזור

טבלה המציבה את הכרונולוגיה של מצרים לצד ההיסטוריה של ישראל, ובטור שלישי- הכרונולוגיה המתוקנת ע"פ שיטתו של עמנואל וליקובסקי. בטבלה ניתן להבחין בנקודות הקבלה המקשרות בין האירועים בהיסטוריה של שני העמים.

בטבלה שלוש עמודות – בעמודה האמצעית מופיעה ההיסטוריה של בני ישראל לפי התנ"ך, (כאשר יציאת מצרים קודמת לבניית בית במקדש בארבע מאות ושמונים שנה, מלכים א, ו,1), ובעמודה הימנית ההיסטוריה המקובלת של מצרים. בעמודה השמאלית, לעומת זאת, מופיעה ההיסטוריה המצרית לפי השחזור. ניתן לראות בקלות שהשחזור מתקבל על-ידי הזזת תחילת הממלכה החדשה בכ-540 שנה קרוב יותר לזמננו. כתוצאה מהזזה כזו ניתן להבחין בתופעה מפליאה. דברי ימיהם של מצרים ושל ישראל, המנוכרים אלה מאלה, נעשים מקושרים בכל דור.

בעת מעבר עכבר על החיצים בנקודות ההקבלה ניתן לקרוא את פירוט האירועים בתקופה זו.

יציאת מצרים במכות טבע>< מכות דומות מתוארות בפפירוס איפואר בימיה האחרונים של הממלכה התיכונה הארכיאולוג קלוד שפר מצא שהחפירות בכל המזרח הקדום מעידות כי תקופת הממלכה התיכונה במצרים הגיעה לקיצה בזעזועי טבע. כאשר יצאו בני ישראל ממצרים נתקלו בהמוני עמלק במדבר >< העאמו (חיקסוס) פלשו למצרים עם קץ הממלכה התיכונה ביריחו מצאה קתלין קניון חומה גדולה שהתמוטטה זמן קצר לאחר קץ הממלכה התיכונה במצרים >< זהו אכן זמן יציאת בני ישראל ממצרים 'בספרי יהושע ושפטים מוזכרות הטרדות חוזרות ונשנות מצד עמלק על ארץ ישראל ><בזמן זה שולטים במצרים ה'חיקסוס-עאמו בתקופת השופטים מתואר קרב בין ברק בן אבינועם לסיסרא ויבין מלך חצור > <בחצור מצא יגאל ידין עיר גדולה בתקופת הברונזה התיכונה ג' - תקופת החיקסוס שאול ניצח את עמלק בנחל אל-עריש>< כאמס ויעחמס, בעזרת בן ברית, ניצחו את עאמו-חיקסוס בעואריש.  (אם יחפרו באל-עריש, כפי שחזר וביקש וליקובסקי, האם אכן ימצאו את מבצר החיקסוס-עמלק שם?) <  תחותמס הראשון נסע ל'רצנו' (כנען - ארץ-ישראל) 'לשמח את לבו'>< הוא הפרעה ששרף את גזר ונתן אותה שילוחים לבתו, אחת מנשות שלמה המלך שלמה אירח את מלכת שבא, שלפי יוספוס היתה'מלכת מצרים וכוש'  ><חאתשפסות, היורשת של תחותמס הראשון, ערכה מסע ל'פונת', ול'ארץ הקדושה'. מסעה והמתנות שקיבלה (קופים, שנהבים, עצי אלמוגים וכו') מתוארים בתבליטי דיר-אל-בח'רי פרעה שישק בזז את אוצרות המקדש בימי רחבעם בן שלמה > < תחותמס השלישי, היורש של חתשפסות, בזז כלי מקדש מ'רצנו' (כנען - ארץ-ישראל), אותם תיאר בתבליטי כרנך אסא נלחם בזרח הכושי> <אמנחתפ השני נלחם בארץ-ישראל הספריה שנמצאה בראס-שמרה-אוגרית מספקת הוכחה לכך שתרבות אוגרית, היתה  מקבילה לזו של ממלכת ישראל מהמאה התשיעית. במכתבי אל-עמארנה (בימי אמנחתפ השלישי ואח'נאתון) מוזכר מקדש שלמה ('מקדש שולמן') במכתב שנכתב מירושלים (מס' 290). במכתבים שנכתבו מגובלה, מוזכרת שומרון ('שומור'), שנבנתה על-ידי עמרי במאה התשיעית, יותר ממאה פעמים.

הסבר ההקבלות בצד שמאל של הטבלה:

  >1<  יציאת מצרים במכות טבע>< מכות דומות מתוארות בפפירוס איפואר בימיה האחרונים של הממלכה התיכונה.      

>2<  הארכיאולוג קלוד שפר מצא שהחפירות בכל המזרח הקדום מעידות כי תקופת הממלכה התיכונה במצרים הגיעה לקיצה בזעזועי טבע.

>3<  כאשר יצאו בני ישראל ממצרים נתקלו בהמוני עמלק במדבר >< העאמו (חיקסוס) פלשו למצרים עם קץ הממלכה התיכונה .

>4<  ביריחו מצאה קתלין קניון חומה גדולה שהתמוטטה זמן קצר לאחר קץ הממלכה התיכונה במצרים >< זהו אכן זמן יציאת בני ישראל ממצרים.

>5<  בספרי יהושע ושפטים מוזכרות הטרדות חוזרות ונשנות מצד עמלק על ארץ ישראל ><בזמן זה שולטים במצרים ה“חיקסוס-עאמו“.

 >6<  בתקופת השופטים מתואר קרב בין ברק בן אבינועם לסיסרא ויבין מלך חצור > <בחצור מצא יגאל ידין עיר גדולה בתקופת הברונזה התיכונה ג' – תקופת החיקסוס.

>7< שאול ניצח את עמלק בנחל אל-עריש>< כאמס ויעחמס, בעזרת בן ברית, ניצחו את עאמו-חיקסוס בעואריש.  (אם יחפרו באל-עריש, כפי שחזר וביקש וליקובסקי, האם אכן ימצאו את מבצר החיקסוס-עמלק שם?)

8<  תחותמס הראשון נסע ל"רצנו" (כנען – ארץ-ישראל) "לשמח את לבו">< הוא הפרעה ששרף את גזר ונתן אותה שילוחים לבתו, אחת מנשות שלמה .

 >9<  המלך שלמה אירח את מלכת שבא, שלפי יוספוס היתה "מלכת מצרים וכוש"  ><חאתשפסות, היורשת של תחותמס הראשון, ערכה מסע ל"פונת", ול"ארץ הקדושה". מסעה והמתנות שקיבלה (קופים, שנהבים, עצי אלמוגים וכו') מתוארים בתבליטי דיר-אל-בח'רי .

>10<  פרעה שישק בזז את אוצרות המקדש בימי רחבעם בן שלמה > < תחותמס השלישי, היורש של חתשפסות, בזז כלי מקדש מ"רצנו" (כנען – ארץ-ישראל), אותם תיאר בתבליטי כרנך .

 >11<  אסא נלחם בזרח הכושי> <אמנחתפ השני נלחם בארץ-ישראל .

 >12<  הספריה שנמצאה בראס-שמרה-אוגרית מספקת הוכחה לכך שתרבות אוגרית, היתה  מקבילה לזו של ממלכת ישראל מהמאה התשיעית.

>13< במכתבי אל-עמארנה (בימי אמנחתפ השלישי ואח'נאתון) מוזכר מקדש שלמה ("מקדש שולמן") במכתב שנכתב מירושלים (מס' 290). במכתבים שנכתבו מגובלה, מוזכרת שומרון ("שומור"), שנבנתה על-ידי עמרי במאה התשיעית, יותר ממאה פעמים.

עבור השלמת השחזור עד ימי אלכסנדר הגדול ראה את הכרך האחרון בסדרה – "גויי הים – פלשתים או פרסים".

 ”שיטתו של וליקובסקי  מיוחדת בכך שאינה פותרת בעיה מקומית זו או אחרת, אלא נותנת פתרון אחד לשאלה כולה. ההוכחה לפתרון זה היא ההתאמה המופלאה שמתקבלת בין הממצאים המצריים לבין התנ"ך, דור אחר דור, כאשר בכל שלב מתקבלות התוצאות המתחייבות מן השלב הקודם, אף על פי שהראיות עומדות בפני עצמן ואינן תלויות זו בזו“.

מתוך הבעיה ופתרונה

 בפרק  סיכום חצי הדרך  סיכם וליקובסקי את הסינכרונים המובאים ב“תקופות בתוהו – ישראל ומצרים“ –  המופיעים כאן בטבלה.

את סיכום כל הסדרה הביא וליקובסקי בפרק   הבעיות בכרונולוגיה המקובלת שבאות על פתרונן בסדרת "תקופות בתוהו" בכרך האחרון בסדרה, ”גויי הים – פלשתים או פרסים“.